בעניין בוקשפן נ׳ נוב היה מדובר בנתבעים אשר הפיצו פרסומים המפרים זכות יוצרים, כאשר הוציא נגדם צו מניעה כנגד ההפצה הקימו חברת בת ובאמצעותה המשיכו את מעשה ההפרה.
חברת הבת הוקמה בעליל באותו מקרה על מנת לעקוף צו של ביהמ״ש.
לו היו התובעות מוכיחות כי אמה״ד הוקמה לצורך הפצת המשחק המפר – כי אז היה המצב שונה, אלא שכאמור – אין אפילו טענה כזו.
- חליפת מכתבים
כאמור העילה הנוספת שבגינה טוענות התובעות כי יש לראות את אמקור כאחראית למעשה של אמה״ד היא חליפת מכתבים שבין התובעות לנתבעות.
חליפת מכתבים – שבה רואות התובעות הודיה של נתבעת 1 בכך שהיא אחראית לנתבעת 2.
להלן אפרט את התכתובת האמורה.
המכתב הראשון שיש להתייחס אליו הוא ת/17 שהוזכר לעיל. ת/17 נשלח על ידי מר מיכה הרצנו מטעם תובעת 4 אל נתבעת 3 ובו הוא מודיע לה על קיום זכויות היוצרים במשחקים נשוא התביעה.
בהמשך, בתאריך 4.10.89 נשלחו מכתבים על ידי מר אובנס מטעם התובעת 3 אל הנתבעת 2 ואל הנתבעת 3 ובהם הוא מודיע על זכויותיה של התובעת 3 ודורש את הפסקת ייצורו של המשחק טקטיקו. (ראה נספחים E ו- F לתצהירו).
בתשובה לכך שלח מר ברנשטיין מכתב תגובה (ת/19) ובו הוא דוחה את הטענה כי המשחק טקטיקו הינו העתקה של המשחק סטרטגו.
מכתב זה הוא ״ספינת הדגל״ של טיעוני התובעות בנושא זה.
לטענת התובעות: כיוון שהמכתב נושא את הכותרת אמקור, כשבפועל נשלחה ההתראה לחברת ״אמה״ד״, יש לראות בכך הודאה של חברת אמקור באחריותה, והתייצבות מאחרי מעשי ההפרה של אמה״ד.
בהתייחס למכתב זה מסר מר ברנשטיין בתצהירו כי:
במסגרת תפקידי כמנכ״ל משותף בקבוצת אמקור השבתי למכתבו של מר אובנס, על גבי נייר מכתבים של המשרד הראשי של הקבוצה, דוגמת נייר המכתבים נספח ב׳ לתצהירי. נייר מכתבים זה משמש אותי במסגרת תפקידי כמנכ״ל משותף, ובשוליו ניתן לראות את רשימת כל המחברות בקבוצה, ממנה ניתן לראות בבירור את ההפרדה בין אמקור בע״מ לבין אמה״ד אמקור בע״מ. נייר המכתבים של המשרד הראשי נבדל מנייר המכתבים של אמקור בע״מ שדוגמתו היא נספח ג׳ לתצהירי״. (ראה סעיף 16).
בביהמ״ש בתשובה לחקירה נגדית נמרצת ועקשנית לא חזר בו העד ברנשטיין מן האמור לעיל.
לדבריו: לא הייתה הקפדה על שימוש בנייר מכתבים ספציפי לחברה שבשמה נכתב מכתב זה או אחרת, והוא השתמש בדרך שגרה בנייר מכתבים של המשרד הראשי, נייר מכתבים שבתחתיתו מופיעה רשימת כל החברות שבקבוצת אמקור (לרבות אמה״ד כמובן).