המשחק, ומרכיביו הפיזיים של המשחק מגלים את הרעיון העומד בבסיסו (של המשחק).
כידוע, אין הגנה על רעיונות אלא רק על ביטויים הגשמי (ר׳ ע״א 559/69 אלמגור. נ׳ גודיק פ״ד כד׳ (1) 825). בשל כך, יש לבדוק האם ביטויו המוחשי של הרעיון שבבסיס המשחק קרי: מרכיביו הפיזיים של המשחק, זכאים להגנה על פי החוק.
מרכיבי המשחק בענייננו כוללים את האריזה, לוח המשחק, הוראות חוקיה משחק, וכן כמובן כלי המשחק.
טקסט בפני עצמו יכול לשמש מושא לזכויות יוצרים, זאת ללא כל קשר לשאלת איכותו האומנותית.
ד״ר א.ב. בלום בספרו זכות יוצרים, סובר כי:
״לדעתי המילים ״יצירות ספרותיות״ כוללות כל מה שבוטא בדפוס או בכתב בלי להתחשב ברמה האיכותית או הסגנונית. השימוש במילה ״סיפרותי״, יש בו בעיני דמיון מה לשימוש במילה ספרות באמרנו ספרות פוליטית או ספרות בחירות ומשמעו דבר כתוב או דבר מודפס״ (ע׳ 40).
המלומד קופינגר אומר בנושא זה בסיפרו “On Copyright” בסעיף 2-7:
״Whilst work which is interested to efford another pleasure in form of literaly enjoyment is one of the most obvious types of work qualifying as a “literaly work”, it has long been recognaized that he word “literaly” in the contest of copyright acts dose not import any requirement of literaly style or merit.”
דרישה נוספת, שעל הטכסט לעמוד בה כדי שיזכה להגנת החוק, הינה דרישת המקוריות. הדרישה נשמטה מהתרגום של חוקי ארץ ישראל אך היא מופיעה בנוסח האנגלי של החוק נאמר:
“Every original literaly ,dramatic, musical and artistic work”.
בתי המשפט פרשו את הסעיף על פי הנוסח האנגלי של החוק.
מקורי אין משמעותו שהטקסט כל כולו הוא פרי הגותו של הכותב, אלא, יכול הוא גם להיות מושתת על יסודות יצירה שהינה נחלת הכלל, אך הכותב שינה ממנה או הוסיף נדבך משלו, ובכך נוצר ניואנס מקורי של היצירה, שהינו מושא לזכויות יוצרים של הכותב.
(ראה לעיין זה רע״א גבע נ. וולט דיסני בעמ׳ 258).
לענייננו: טקסט שהינו הוראות הפעלה או הוראות חוקי משחק הינו טקסט הזכאי להגנה מכח החוק, כך גם הטקסט הרשום על לוח משחק, או טקסט המצוי על קלפי משחק.
במאמר מוסגר אעיר כי הייתי נוטה לדעת כי חוקי משחק כשלעצמם ראויים להגנת זכות יוצרים, בנוסף על ההגנה על הטקסט המבטא אותם.