- סיכומה של נקודה זו – המבקש הוכיח כי המשיב קיפח אותו במספר עניינים הנוגעים להתנהלות החברה. במועד החתימה על הסכם בעלי המניות צפו הצדדים עבודה וניהול משותפים של החברה, כאשר חרף העובדה שכוח ההכרעה הוענק למשיב שהיה בעל רוב המניות בה, ניתנה משמעות לעמדתו של המבקש, שאף היה זכאי ליהנות מרווחי החברה באופן שוויוני. לימים משחל המשבר והקרע בין הצדדים השתנו פני הדברים באופן משמעותי. המבקש אינו עוד חלק מהחברה, הוא אינו עובד בה ולהיותו דירקטור בה יש משמעות מצומצמת מאוד. הוא אינו נהנה מרווחיה ואין לו מידע אודותיה. לכן זכאי המבקש לסעד מכוח ס' 191 לחוק החברות.
הסעד הראוי – רכישת המשיב את מניות המבקש
הסעד
- אני סבורה כי הסעד הראוי בענייננו הינו סעד של רכישה כפויה של מניות המבקש על ידי המשיב. סעד זה של רכישה כפויה, המצוין מפורשות בסעיף 191(א) לחוק החברות, הוכר כסעד מרכזי להתמודדות עם מצבים של קיפוח. כך מציין כבוד הש' דנציגר בעניין אדלר כי –
"לרשותו של בית המשפט עומד מגוון רחב מאוד של סעדים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות המאפיינים אותו. בשל המאפיינים הייחודיים של הסעדים, לכל סיטואציה שבה נדרש בית המשפט להפרדת כוחות בין בעלי המניות, ניתן להתאים את הסעד המתאים לה ביותר: בסיטואציה הקלאסית שבה יש מקפח ומקופח – דרך המלך הינה רכישת מניות המקופח בידי המקפח לפי שווי חברה המתחשב בקיפוח"
(פסקה 90 לפסק הדין, ההדגשה שלי – ר.ר.)
אכן לא תמיד יש לקבוע כי מניות הצד המקופח יירכשו על ידי הצד המקפח. אולם במקרה דנן נראה כי זהו הסעד המתאים. במהלך השנים האחרונות לאחר פיטורי המבקש, המשיב הוא המנהל את החברה ללא המבקש. המשיב אכן הציע בתחילת הדרך כי הוא ימכור את מניותיו למבקש (נספח 7 להמרצת הפתיחה), אולם אין לקבל אפשרות זאת כיום, שנים לא מעטות לאחר שהמבקש חדל להיות שותף לניהול החברה. עוד יוער כי האפשרות שהמשיב ירכוש את מניות המבקש היא גם האפשרות אליה התייחסו הצדדים בהסכם בעלי המניות (למשל בסעיף 4.4 ובסעיף 5.6 בו). לכן אני קובעת כי המשיב יהיה זה שירכוש את מניות המבקש.
יש לקבוע אם כן מי יעריך את שווי החברה, מהו שיעור האחזקות של המבקש בחברה ומהו המועד הרלוונטי להערכת שווי המניות.
מי יעריך את שווי החברה?
- המשיב ירכוש את מניות המבקש בהתאם להערכת שווי מניותיו של המבקש בחברה. הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלה מי יבצע את הערכת השווי. המשיב עתר כי הערכת השווי תבוצע על ידי רואה החשבון של החברה, בעוד המבקש עתר כי מעריך השווי ימונה על ידי יו"ר לשכת רואי החשבון בישראל. אני סבורה כי יש לקבל את עמדת המבקש בהקשר זה.