משני המסמכים הסיק בית המשפט כי כבר בשנת 2006 לכל המאוחר, נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים אשר שינו באופן מהותי את מצבה הכלכלי, ועל אף זאת לא נמנעו מנהלי הבנק ממתן אשראי לפישמן ולקבוצה ולא צמצמו את חשיפת הבנק לסיכון הכרוך בכך.
- בהתחשב בהפסדים הכבדים שהיו לקבוצה עוד בשנת 2006, ומאחר ולכאורה לא ננקטו צעדים לפירעון חובות הקבוצה ואף הוענק אשראי נוסף בתקופה זו, קבע בית המשפט המחוזי כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תביעה נגזרת. לפיכך הורה בית המשפט על גילוי ועיון במסמכים תוך 60 יום מיום מתן ההחלטה, שיעשה באמצעות ובפיקוח גוף המורכב מנציג בנק, משקיף-מפקח מטעם בית המשפט והמשיב.
- על ההחלטה האמורה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי, אליה צורפה גם בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 16.7.2017 הורתי על עיכוב ביצוע ההחלטה ונתבקשה תגובת המשיב לבקשה.
טענות המבקשים
- לטענת המבקשים, המשיב לא ביסס תשתית ראייתית ראשונית לבקשת הגילוי. במסגרת בקשת הגילוי מבקש המשיב לבצע הליך גילוי מסמכים כללי וגורף, מה שמעיד על כך כי לא קיימות לו טענות קונקרטיות כלשהן, והוא נסמך רק על הנזק הרב שנגרם לבנק בעקבות מתן האשראי לקבוצה. בקשת גילוי מסמכים אינה יכולה להוות אכסניה להליכי חקירה המתבקשים על ידי בעל מניות, ללא שקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עוולה או הפרת דין.
--- סוף עמוד 3 ---
- לטענת המבקשים, בית המשפט המחוזי לא היה רשאי להסתמך על שני המסמכים עליהם ביסס את החלטתו, ולו מפני שאלו לא צורפו לבקשת הגילוי ולפיכך לא הייתה למבקשים אפשרות להפריכן. לגופו של עניין, המסמכים אינם מהווים ראיה לכך שהבנק לא פעל לצמצום האשראי והחשיפה מול הפעילות העסקית הרעועה של הקבוצה לאחר שנת 2006. ההיפך הוא הנכון. תצהירו של פישמן מתאר את המשבר שפקד את הקבוצה בשנת 2006 אך אינו מעיד על העדרן של פעולות גבייה מצד הבנק. גם הציטוט שהובא מתוך דברי בא כוח המבקשים אינו נוגע לעניין. כל שנאמר בהקשר זה הוא שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל, אין משמעות לשאלה האם הייתה תבונה בהעמדת האשראי. הבנק זכאי להיפרע גם בגין הלוואות שהיו בעלות מאפייני סיכון גבוהים. באשר לקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה בתקופה האמורה הוענק לקבוצה אשראי נוסף, טוענים המבקשים כי מדובר בטעות שנפלה בהחלטה בשל הבנה שגויה של הנאמר בדיון. בקטע המצוטט, הסביר בא כוח המבקשים כי בטוחה על נכס מסוים שהבטיחה חוב מסוים הורחבה על ידי הבנק כך שתחול ותבטיח אשראי נוסף. הרחבה של בטוחה שפעלה לטובת הבנק אינה יכולה להוות עילה להגשת תביעות נגד בעלי תפקיד. יתר על כן טוענים המבקשים כי מן המסמכים ניתן ללמוד דווקא על הליכי הגבייה שנקט הבנק לאורך השנים. בנוסף, החלטות הבנק בדבר אופן גבייתו של חוב כלולות בשיקול הדעת העסקי של נושאי המשרה ולכן כל עוד לא הוכח פגם כדוגמת ניגוד עניינים, חוסות החלטות אלו תחת "חזקת התקינות".
- עוד לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט המחוזי המאפשרת הלכה למעשה עיון במסמכים לצורך ביסוס תשתית ראייתית ראשונית, נוגדת את הוראות החוק והפסיקה לפיהן לצורך מתן עיון במסמכים על מבקש הגילוי להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של עילת תביעה פוטנציאלית ולכך שניהול התביעה הוא לטובת החברה. לטענת המבקשים, החלטת הגילוי בענייננו מרוקנת מתוכן את דרישת התשתית הראייתית הראשונית, שכן היא נסמכת על אמירות התלושות מהליכים אחרים, שלא התקיים לגביהן כל דיון ושלא ניתנה למבקשים הזדמנות להתייחס אליהן. בנוסף, התשתית הראייתית הראשונית עליה הצביע בית המשפט אינה מבססת עילת תביעה קונקרטית כלפי המבקשים. בית המשפט הסתפק באמירה כללית לפיה לא ננקטו צעדים לפירעון חובות הקבוצה. לאחר שציין בית המשפט כי לא הצביע המשיב על מעשה או מחדל קונקרטיים, נקבע כי מחדל זה נובע מפער המידע הקיים, אותו ניתן לצמצם על ידי מתן עיון במסמכי הבנק. ברם, קביעה זו עומדת בסתירה להלכה לפיה אין לאפשר גילוי על פי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק) מבלי שהמבקש עמד תחילה בנטל הראייתי הראשוני. כך חותרת קביעת בית המשפט תחת האיזון
--- סוף עמוד 4 ---