על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין ההוצאות בסעיף 40 א לכתב התביעה, סך של 18,090 ₪. סכום זה יישאה הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.14, מועד תחילת הפעלת הגן על ידם.
נזקים בגין הפסד תפעולי מהפעלת הגן - פגיעה בהכנסות
- התובעים טוענים כי נאלצו לשוב ולהפעיל את הגן ובחודשים הראשונים, עד לצבירת חניכים נוספים בגן, נגרמו להם הפסדים תפעוליים מהפעלת הגן. נתבע בסך של 3,500 ₪ לחודש בגין הפעלה בגירעון וזאת למשך 11 חודשים, סכום כולל של 38,500 ש"ח. בתצהיר נטען באופן כללי כי מדובר בפגיעה של ממש בהכנסות ולפי הערכת התובע מדובר בפגיעה של 3,500 ₪ לחודש.
בהתאם לעדותו של התובע, שב להפעיל את הגן ב- 01.09.14. בתחילה עם 4 חניכים בלבד ולקראת מכירתו לגב' כהן כנרת, חודש טרם סיום החוזה, היו בגן עשרה חניכים. מצאתי קושי עיוני לאשר פיצוי ברכיב זה. עצם הקטנת הנזק היא החזרה להפעיל את הגן כדי לממן את תשלומי השכירות. כדי לזכות בפיצוי, יש להוכיח כי הגן הפסיד כסף בחודשי פעולה אלו.
בהתאם לגרסת התובע, בשנת 2013, בעת שהנתבעת לקחה את ניהול הגן לידה, היו רשומים לגן עשרים ילדים. בניגוד לכך טענה הנתבעת כי היו רשומים לגן עשרה ילדים בלבד. על רקע התרשמותי מהנתבעת ומהעדר מהימנות טענותיה, הנני נותן אמון בגרסתו של התובע בעניין זה וכן בטענתו לפיה חזר להפעיל את הגן עם ארבעה חניכים בלבד עד אשר מכרו לצד שלישי, כשהוא מונה עשרה ילדים. גם אם אישרה הנתבעת כי הפעלת גן עם חמישה ילדים היא הפעלה גרעונית, התובע לא הוכיח כי אכן נגרמו לו הפסדים ומתי הצליח הגן להתאזן כלכלית. נסיבות העניין אינן מצדיקות מתן פיצוי בגין אבדן הרווחים שנתבע.
מעבר לכך, לא מצאתי כי די בטענותיו הלקוניות של התובע כדי להוכיח את שיעור הנזק. לא מדובר במקרה בו הובאו מספיק נתונים המאפשרים לבית המשפט להעריך את גובה הפיצוי הראוי. לא הונח כל תחשיב אפשרי או נתונים בבסיסו ולכן לא הוכח הנזק בראש נזק זה. (השווה, ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, 29.1.15).
נזק לא ממוני
- התובעים דורשים פיצוי בסך 10,000 ₪ עקב המתח הנפשי אליו נקלעו עת נשארו ללא מקור הכנסה ונאלצו לשאת בהוצאות כדי לשוב ולהפעיל את הגן. התובע תיאר את תחושותיו בעמ' 19 לפר', ש' 23:
"קודם כל נזק הכי גדול נפשי שנגרם לי, לא תובע על זה. זה באמת תקופה שלא מאחל לשונאים שלי, התחושה שלי שבן אדם יושב לי על הצוואר ולוחץ ואתה לא יודע מתי יגמר לך האוויר ובמקום שהנתבעת תקל עליי קצת שהיא תעזוב, לא עוזבת ושומרת את הקלפים והבנקים לוחצים עליי ומגיע לחדל פרעון."