בהמשך הדברים מפנה ליכט לפסק דינו של בית המשפט האמריקאי בענין Dweck, (Dweck v. Nasser, 2012 Del. Ch LEXIS 7,64-65 (Del Ch 2012), בו נטלו נושאי המשרה הבכירים בחברה הזדמנויות עסקיות שלה. במסגרת הליך החשבון שנערך לא נמצא תיעוד לסכומים מסוימים שיצאו מו החברה ובית המשפט הטיל לכן על נושאי המשרה שסרחו את האחריות ביחד ולחוד בגינם (ר' שם, בעמ' 301).
כלומר, אם עופר לא יציג נתונים מלאים אודות החשבון – קרי אודות הכנסות אומזי כתוצאה מהעסקאות עם החברה, הכנסות שאומזי נהנתה מהן ושהוא כבעל-מניות (או לפחות כבעל אינטרס משמעותי) באומזי נהנה מהן, יהיה מקום לקבל את עמדתם של התובעים, גם אם עמדה זו מבוססת על נתונים חלקיים בלבד.
דמי התיווך ששילמה החברה לאומזי
- עופר טען כי החברה לא היתה יכולה להתקשר ישירות עם הקב"מים ברומניה בלא לשלם דמי תיווך לגורם ביניים. הוא אף טען כי הייצור באמצעות חברות רומניות היה משתלם יותר מבחינת החברה מאשר ייצור אלטרנטיבי – בין אם בחברה עצמה ובין אם באמצעות קבלני משנה ישראלים כדוגמת מיקרופז. ואולם, גם אם נקבל את הנחת המוצא הזו – אין די בה בהתייחס לדיון בנושא דמי התיווך ששילמה החברה לאומזי בקשר עם הייצור של הקב"מים ברומניה. עופר חייב בהשבתם של דמי התיווך ששולמו לאומזי משום שהוא הפר את חובת האמון שלו כלפי החברה - הן בהיותו במצב של ניגוד עניינים שלא אושר והן משום שהוא גזל הזדמנות עסקית של החברה.
למעלה מן הצורך אציין כי אני סבורה שעופר לא הוכיח את גרסתו לפיה החברה לא היתה יכולה להתקשר ישירות עם קבלני המשנה ברומניה ללא תיווך. לטעמי התובעים אף הוכיחו באופן פוזיטיבי כי פעילות ישירה מול היצרנים היא אפשרית. מסקנה זו עולה בין היתר מעדותו של עופר עצמו בחקירתו הנגדית, לפיה במסגרת עבודתו בחברת "לנטק" הוא מספק שירותי ייעוץ כדי להקים מערך ייצור ישיר מול היצרנים (עמ' 242-243 לפרוטוקול ש' 22 ואילך). אם הקמה של מערך כזה היא אפשרית בחברת לנטק, לא ברור מדוע עופר לא פעל באופן דומה ביחס לחברה.
מעבר לכך הפנו התובעים גם להצעת המחיר שקיבל אבי מהיצרן הרומני Plastic Technology SRL (נספח 22-23 לתצהיר אבי). הצעת מחיר זו היא תוצאה של פנייה של אבי לקב"מ רומני, אשר עד כה עבד עם החברה בתיווכה של אומזי. אבי ביקש לפעול מול הקב"מ הזה באופן ישיר, תוך הותרת אומזי "מחוץ לתמונה" (נספח 22 לתצהיר אבי). לנוכח בקשתו זו של אבי, ציין הקב"מ הרומני כי גם הוא מעדיף שלא לערב יותר את אומזי במסגרת יחסיהם. הוא אף העביר לאבי הצעת מחיר שהמחירים המפורטים בה כללו אך ורק את מרכיב העבודה. כפי שעולה מהצעת המחיר ובהתאם למתואר בחוות דעת ויסמן, הפער בין המחיר שהוצג על ידי היצרן לבין זה שנגבה על ידי אומזי היה משמעותי. מהתכתובת הזו עולה אם כן כי ישנה אפשרות להתקשרות ישירה מול קבלני המשנה הרומנים ללא תיווך.