סכום ההשבה ביחס דמי התיווך
- התובעים העריכו את ראש הנזק הנוגע לדמי התיווך ששולמו לאומזי בסכום של 620,000 ₪ בהתבסס על חוות-דעת ויסמן.
עופר לא כפר בכך שהחברה הרומנית קיבלה דמי תיווך, גם אם טען כי מדובר בדמי תיווך "נמוכים" (ס' 124 לתצהיר עופר). מה היה סכום דמי התיווך ששולם לחברה הרומנית? ההוכחה של התובעים לסכום הזה מקורה כאמור בהערכה שבוצעה על ידי המומחה מטעמם רו"ח ויסמן, כפי שפורט לעיל.
- לגישתם של הנתבעים, חלק מהסכום של 620,000 ₪ נוגע לנושאים שאינם קשורים לדמי התיווך של אומזי – עלויות שינוי, מע"מ וכד', ולכן אין להסתמך על הסכום הזה שמקורו בהשערה שאינה נכונה.
עופר התייחס לנושא זה בסעיף 128 לתצהירו בו הוא הצהיר כי טענת התובעים לפיה "פערי התיווך" עומדים על 32% היא השערה לא נכונה. זאת משום ש"קבלת החזר על רכיב המע"מ ברומניה הוא דבר כמעט בלתי אפשרי, כך שממילא על המחיר ששולם לספקים הרומניים יש להוסיף רכיב זה, כמו גם רכיב של מס במכס על חומרי גלם בגובה של 7.5% ממחירם (משום שהחומר מיוצר בארה"ב), ולו משום שכאמור לעיל לאומזי היתה חשיבות רבה בתהליך הייצור ולו משום שהספק הרומני מר Calin Gehitescu כותב בהודעת דוא"ל מיום 14.5.2016 (נספח 27 לתצהיר, ר.ר.) כי המחיר שניתן כולל רק את מרכיב העבודה (!) ולו משום שאין לתובעים כל מידע בנוגע להסכמים של אומזי עם הספקים הרומנים ו/או את ההוצאות הרי שלא ניתן לבסס טענה של נזק על הערכות והשערות".
אכן בתכתובת בין אבי לבין היצרן הרומני (נספח 22(1) לתצהיר אבי) צוין מפורשות כי המחיר כולל רק את רכיב העבודה, כפי שעולה גם מנספח 27 לתצהיר עופר בו ציין הספק כי המחיר אינו כולל "VAT (20%), raw material, transportation costs, custom fees or any other costs except work".
- יחד עם זאת, כפי שהובהר לעיל, הנטל הוטל על עופר להוכיח מהו אותו חלק מהמחיר שנוסף למחיר ה"נטו" ושלא ניתן לייחס אותו לדמי התיווך ששולמו לאומזי. עופר לא עשה כן. אין די באמור בתצהירו בהקשר זה, שלא התלווה אליו חישוב אלטרנטיבי מדויק ומבוסס ביחס לשיעור דמי התיווך שהוא טוען כי יש לייחס לאומזי. עופר טען כי לתובעים אין מידע בנוגע להסכמים של אומזי עם הספקים הרומניים – אולם עופר עצמו היה יכול וצריך להציג את המידע הרלוונטי.
אין די בטענה לפיה "כמעט בלתי אפשרי" לקבל החזר על רכיב המע"מ- אלא נדרש מידע מדויק בהקשר זה. אין די בטענה לפיה יש להוסיף מס במכס בגובה 7.5% על מחיר חומרי הגלם שיוצרו בארה"ב, בלי להבהיר בדיוק באיזה מס מדובר, מה תנאיו, מבלי לפרט מהו שיעור חומרי הגלם שיוצרו בארה"ב ומהי ההשלכה של האמור על מחיריהם של פריטים כאלה או אחרים. יוער כי עופר יכול היה להוכיח את דמי התיווך שהחברה שילמה לאומזי, ששיעורם היה מן הסתם ידוע לו, גם בדרכים אחרות (בלא צורך "לגזור" את דמי התיווך כפי שרו"ח ויסמן נאלץ לעשות בחוות דעתו).