ש. זה עצבן אותך?
ת. ממש לא".
לדידנו העובדה שדווקא חוות דעת זו, שהייתה ככל הנראה חיובית כלפי התובע (חודשים בודדים לאחר השימוע הראשון) לא נמצאת בתיק, מעלה קושי של ממש.
- שביעית, גם בשימועים המאוחרים שנעשו לתובע בשנת 2013 (שלאחריהם פוטר סופית מהנתבעת), לא הוצגו בפני התובע הטעמים הקונקרטיים לפיטוריו ולא ניתנה כל התייחסות מצד מר שלם לטענות שלו כלפי התובע:
- כאמור, במכתב מיום 12.3.13 קיבל התובע הזמנה לשימוע:
"1.החברה שוקלת להפסיק את עבודתך ולהביאה לידי סיום, ומבקשת לערוך ישיבת שימוע לפני קבלת החלטתה בעניין זה.
2.הממונים עליך חיוו דעתם על חוסר שביעות הרצון מתפקודך ועל פגמים בהתנהלותך ובמקצועיותך.
3.התנהלותך זו הינה לאורך תקופה ארוכה. כך, ביום 30.12.2010 זומנת לישיבת שימוע בגין איכות ותפוקת עבודה לא משביעות רצון; אי קבלת מרות; יחסי אנוש בעייתיים. ביום 13.1.2011 התקיימה ישיבת השימוע.
בישיבת השימוע העלית בין היתר טענות כנגד הממונה שי שלם.
4.החברה החליטה לבחון את המשך העסקתך פרק זמן נוסף ובכפיפות לממונה אחר. בחודש 5/2012 הובהר לך בשיחה עם הממונה ישראל צור כי התנהלותך לקויה וכי עליך לשפר את תפקודך. השגת על חוות דעת הממונה וביקשת שימצא לך תפקיד בנושא שיווק, תחום בו עסקת בעבר.
5.ביום 23.10.2012 התקיימה שיחה בינך לבין הח"מ בנוכחות נציג ועד, בשיחה השגת על הטענות כלפי תפקודך. עוד ציינת כי ישנן הצעות עבודה רלוונטיות עבורך בחברה. ביום 11.12.2012 התקיימה שיחה נוספת בדבר קידום הליך שיבוצך בעבודה. נסיונות החברה לשבצך במקומות אחרים, לא צלחו.
6.לאור האמור לעיל, הינך מוזמן לישיבת שימוע מהנימוקים הבאים: חוסר שביעות רצון מתמשך מצד ממונים; תועלת מועטה לחברה מזה תקופה ארוכה.
7.בישיבת השימוע תינתן לך הזדמנות להשמיע את טענותיך במלואן ו/או להעלותן על הכתב. באפשרותך להופיע לישיבה זו כשהינך מיוצג ע"י עורך דין, בהודעה של שלושה ימי עבודה מראש ובכתב.
8.הינך מוזמן אפוא לישיבת השימוע שתתקיים ביום רביעי, תאריך 04.04.13 בשעה
11:00 במשרדו של אמיר אהרוני".
- עולה מהראיות כי בתגובה לכך פנה התובע לנתבעת במייל מיום 21.3.13, בדרישה לקבל בין היתר את פירוט הטענות הקונקרטיות לגבי הפגמים בהתנהלותו ובמקצועיותו.
- במענה לפנייתו, ציינה גב' פרי, במייל מיום 21.3.13, כי העילות להזמנתו לשימוע מפורטות בהזמנה שקיבל.
- מפרוטוקול השימוע מיום 1.5.13 עולה, כי ב"כ התובע עמד על כך כי למעשה לא ברור עדיין מהן הטענות הקונקרטיות כלפיו, ולכן מתקשה התובע להתגונן מפניהן (עמ' 7 לפרוטוקול השימוע מיום 1.5.13):
"..עד כמה שבינתי משגת הטענות נגד משה וההסתייגויות מעבודתו גם היום במכתב מ-2/4/13 הן אותן הסתייגויות שהופיעו בשימוע הקודם בתוספת עובדה שהוא לא שובץ במקום עבודה חלופי, כפי שראיתם החוסר שביעות רצון המתמשך מבוסס רק על אימרות של ממונים. בעצם ממונה וכפיף ללא כל תימוכין. חוסר תועלת לחברה מזה תקופה ארוכה נובעת אך ורק ממעשיהם של הממונים שלא נתנו לו עבודה ולאו סיבה היא. והערה שמופיעה בסעיף 4 בהקשר להתנהלותו הלקויה כביכול אף היא לא מפורטת ועד היום לא אמיר ולא אף אחד ולא ישראל ולא שי אמרו מה בהתנהגותו לקויה (מאחר, צועק, מקלל..לא יודעים). על כן, הטענה הזו באופן שקוף היא כה אמורפית ועמומה שאפילו אי אפשר להתגונן בפניה..".
- אכן, לדידנו הנתבעת לא טרחה לפרט בפני התובע את הטענות הקונקרטיות כלפיו. גם אם אין חובה כי המנהלים של התובע ישבו בשימוע עצמו, הרי שהיה על הנתבעת להביא בפני התובע את הטענות הקונקרטיות שלהם כלפיו. למעשה ניתן היה ללמוד על הטענות הקונקרטיות של הממונים רק מהתצהירים שהוגשו מטעמם. ברור כי מדובר בפגם מהותי בשימוע, בכך שלא כל המידע מצוי בידי התובע, ולכן אין באפשרותו למצות את זכות הטיעון ולהתייחס לטענות כלפיו. עם זאת לא נעלמה מעיננו העובדה כי התובע בעצמו הגיע למסקנה כי אין תוחלת בהמשך העסקתו תחת פיקוחו של מר שלם לאחר שיחסי העבודה בין השניים עלו על שרטון.
- אם כן, סיכום הנקודות לעיל מלמד על פגמים שנפלו בהתנהלות הנתבעת, בכל הקשור לסיום עבודתו של התובע.
כבר נפסק כי: