פסקי דין

סעש (ת"א) 29773-01-14 משה עובדיה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ

02 אוגוסט 2017
הדפסה
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו
  סע"ש 29773-01-14

 

02 אוגוסט 2017

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר

נ.צ. (מעסיקים) מר אבינועם בן יצחק

התובע:   משה עובדיה

ע"י ב"כ: עו"ד א. ספינרד

 

                                                        –

הנתבעים:   1. התעשייה האווירית לישראל בע"מ 

2. שי שלם 

3. איקה עמית פרי 

4. סיוון שחר

ע"י ב"כ: עו"ד א. ברנזון

פסק דין

  1. לפנינו תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים 1 עד 4 (להלן: "הנתבעים") לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין (נזק ממוני ולא ממוני) , ולפיצויים בגין העסקה פוגענית והתנכלות בעבודה (נזק ממוני ולא ממוני). כמו כן, טוען התובע כי יש לקבוע כי היה בגדר עובד קבוע ולכן, לטענתו, הוא זכאי לכל ההטבות שמקבלים עובדים קבועים המפוטרים מהעבודה בהתאם להסכם הקיבוצי החל בעניין. עוד עותר התובע לחיוב הנתבע 2 בגין פרסום לשון הרע כנגדו.

 

דיון והכרעה:

  1. הנתבעת הנה חברה שהתאגדה לפי פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 וחל עלה חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975. החברה עוסקת, בין היתר, בתחומי אווירונאוטיקה, ייצור מטוסים, פיתוח והשבחה והיא מפעילה מפעלים שונים ברחבי הארץ (להלן: "הנתבעת" או "החברה").
  2. החל מחודש ינואר 1998 עבד התובע ב"אלת"א מערכות בע"מ", שהנה חברה בת של הנתבעת. עם תחילת עבודתו, הוחתם התובע על "חוזה עבודה מיוחד" לתקופה קצובה, שהוארך בהסכמה מעת לעת. לפי ההסכם, הוגדר התובע כמומחה בתחום "הנדסת תעשייה וניהול", וצוין כי החברה מעוניינת להעסיקו בתחום מומחיותו בחוזה עבודה מיוחד הנ"ל.

סעיף 3 לחוזה העבודה המיוחד קובע כי הסכם זה בלבד מסדיר את היחסים בין הצדדים וכי לא יחולו על הצדדים ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בין הנתבעת ובין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י שמספרו 0298/1979 (להלן: "הסכם קיבוצי מיוחד 79").

  1. בסוף שנת 2006 חתם התובע על בקשת העברה למפעל מב"ת- טילים ביהוד (להלן: "מפעל טילים" או "מב"ת"), בשל מעבר דירה ליישוב שוהם. לפיכך, החל מיום 1.1.07 החל התובע עבודתו במפעל טילים בתפקיד מרכז הצעות והתקשרויות.
  2. הנתבע 2, מר שי שלם (להלן: "מר שלם"), היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל פרויקט במפעל טילים, והממונה הישיר על התובע.
  3. הנתבעת 3, גב' איקה עמית-פרי (להלן: "גב' פרי"), שימשה באותה תקופה כראש תחום כוח אדם ופרט במפעל טילים.
  4. הנתבעת 4, גב' סיוון שחר-קלמנוביץ, הנה רכזת כוח אדם במשאבי אנוש של חטיבת מט"ח (שמפעל טילים הנו חלק ממנה), והנתבעת 3 הייתה ממונה עליה (להלן: "גב' קלמנוביץ").
  5. לקראת סוף שנת 2010, במסגרת הליך הארכת תוקפו של חוזה העבודה המיוחד לפיו הועסק התובע, הוזמן התובע לשיחה עם מר שלם אשר הציג בפניו "טופס הערכת עובד" אשר נערך על ידו. במסגרת הערכה זו, הסתבר לתובע כי קיבל הערכה נמוכה במספר פרמטרים כמו לדוג' "יחסי אנוש ושיתוף פעולה עם ממונים" ו"יכולת הסתגלות והגמישות של העובד לנוכח שינויים". בפרמטרים אלה קיבל התובע את הציון 3 (בסקאלה שבין 1 ל-7). בפרמטרים נוספים קיבל התובע ציון 4 מתוך 7-"ביצוע מטלות ויעדים שהוגדרו לעובד" "התמודדות עם קשיים" "יחסי אנוש ושיתוף פעולה עם עובדים", ועוד.

בפרק "ההערות" צוין בטופס הערכה כי:

"היו בשנה האחרונה מספר אירועים של בעיית שיתוף פעולה עם ממונים. ניתנה לעובד הערה וכעת מסתמן תחילת תהליך שיפור".

אין חולק כי בעקבות כך, סירב התובע לחתום על הארכת חוזה העבודה כפי שהוצע לו.

  1. ביום 26.12.10 שלח התובע מייל לגב' פרי, לפיו לאור טופס הערכה שהציג בפניו מר שלם, בכוונתו לחפש משרה אחרת במפעל טילים, וכי לצורך כך פנה למר צפריר ויסמן- סגן מנהל המפעל. להלן האמור בהודעת מייל זו:

"איקה שלום

לידיעתך פניתי לצפריר ויסמן לחפש לי משרה אחרת במפעל טילים.

החלטתי כי טוב יהיה לי באם אפסיק לעבוד עם מר שי שלם ראש המנהל אשר איתו עבדתי ב-4 שנים האחרונות.

החלטה זו התקבלה בעקבות חשיפתו בפני את הערכתו אליי כפי שהתבטאה בטופס משוב להארכת חוזה.

אני חייב לציין כי הוכיתי בתדהמה לקרוא את הערכתו. ועל כן מיד החלטתי והודעתי לו כי "אינני רוצה לעבוד במחיצת אדם המעריך אותי כך", "וכי אני מתפלא שהוא מוכן להמשיך לעבוד עם אדם שהוא חושב עליו כך", שהרי מבחינתו היה ברור כי אני ממשיך לעבוד עבורו, לא אסכים כי אף אחד יכפיש את שמי מקצועית.

ראשית רוצה אני להזכירך כי הנני עובד בתע"א כבר 13 שנים ואין בכוונתי לעזוב, זהו המקום בו אני מרוצה ומפרנס משפחתי בכבוד.

אני במצב פגוע ביותר, לאחר 4 שנים בהם עבדתי בכל מרצי עבור אדם זה ונפל בחלקי להיות בורג חשוב ומרכזי בהבאת פרויקט בסדר גודל חשוב כמו בלוק.

לכן חוות דעת זו הנה מבחינתי תקיעת סכין בגבי מסיבה כלשהיא, שכן ברור היה לו, חד משמעית, כי הוא מעוניין שאמשיך לעבוד איתו.

אני מבין כי עומדת בפניכם הערכה של "ראש מנהל", אך הנני בטוח כי לא תמצאי שותפים לדעה זו ברחבי המפעל והחטיבה בכל הרמות.

כאדם שריכז את הפרויקט ובא במגע ממנהלי הייצור דרך מהנדסי טכנולוגיה ועד מנהל החטיבה לאורך כל הדרך ושהחומר שהכנתי וערכתי הגיע למנכ"ל וללקוחות.

תמיד זכיתי להערכה אישית ומקצועית מכולם גם כשנדרשתי לתהליכים של מו"מ קשה מולם ביצעתי זאת מבלי לאבד מהערכתם אלי.

אף יעידו מספר אנשים על חוות הדעת והערכתו החיובית שהוא שי שלם, בכבודו ובעצמו, תמיד אמר עלי, בשל כך למרות זמנים קשים שעברתי בעבודה תחתיו בחרתי להמשיך ולהישאר כי הרגשתי שמעבר ליחסו הקשה אלי יש לו הערכה אישית מקצועית אלי.

הבנתי כי סביר כי בעבודה אינטנסיבית מעין זו יום, יום, שעה, שעה, במשך שנים, תחת לחץ ודוחק זמן מול מנהלי יכולים להתגלע בעיות.

לצערי, מסיבה כלשהי, מנהלי מזה 4 שנים בחר להעריך אותי בצורה משפילה ועוד לומר לי כי אם לא אחתום על המשך החוזה בפניו ידאג לפיטורי.

אין לי ולו דבר אחד נגד שי שלם, תמיד אזכור את העבודה המאתגרת שהביאה תגמול בדמות הזמנה חשובה למבת, אני רק רוצה כי כל אחד מאיתנו ימשיך בדרכו, מבלי שישתמש בכוח מעמדו ותפקידו לפגוע בי.

אשמח באם כדרככם תנסו לרדת לעומק העניין לפני שתקבלו החלטות גורליות לגבי שישפיעו עליי ועל בני משפחתי, אשמח להיות שותף לכל תהליך בירור בנושא.

קשה לתאר את תחושתי הקשה, הציעו לי כולם להמשיך ולשתוק לצערי זה בנפשי ואינני רואה בהערכה זו כמשקפת אותי ולכן לא אסכים כי תונח בתיקי ללא תגובתי וללא בירור.

כפי שציינתי בראשית דברי פניתי לצפריר שכרגע מחפש לי מקום בו אוכל לתרום מיכולותיי, מקווה לתמיכתכם בנושא, כי בפרנסת משפחתי מדובר".

  1. 4 ימים לאחר מכן, במכתב מיום 30.12.10, הודיעה הנתבעת לתובע כי היא שוקלת לסיים את העסקתו במפעל טילים, והוא מוזמן לשימוע שייערך לו לפני קבלת החלטה:

"הנדון: "הזמנה לישיבת שימוע"

1.החברה שוקלת לסיים העסקתך במפעל מבת-טילים, ומבקשת לערוך ישיבת שימוע לפני קבלת החלטה בעניין זה.

2.השימוע נובע מהנימוקים הבאים:

א.איכות ותפוקת עבודה לא משביעה רצון.

ב.אי קבלת מרות.

ג.יחסי אנוש בעייתיים.

3.בישיבת השימוע תינתן לך הזדמנות להשמיע את טענותיך.

4.באפשרותך להופיע לישיבה זו כשהינך מיוצג ע"י עורך דין, אם רצונך בכך.

5.הנך מוזמן איפוא לישיבת השימוע שתתקיים ביום 6/1.11 בשעה 11:00 במשרדו של שלמה חסקלוביץ, בהשתתפות נציגי החברה".

  1. לבסוף, ביום 13.1.11 נערך לתובע "שימוע" בהשתתפות: התובע; מר שלם; גב' פרי; גב' שירה שדה (רכזת גיוס וקליטה). במסגרת השימוע הוצג לתובע טופס הערכת עובד שנערך כאמור על ידי מר שלם. מפרוטוקול השימוע שצורף לתיק (נספח ה' לכתב ההגנה) עולה, כי התובע נתבקש להתייחס לנימוקים הכלליים שהופיעו במכתב הזימון לשימוע.
  2. במכתב מיום 18.1.11, הודיעה גב' פרי לתובע כי הוחלט להאריך את חוזה עבודתו עד ליום 30.4.11, ותקופת הארכה זו תחשב לתקופת ניסיון בה תיבחן התנהלותו בעבודה.
  3. לאחר מכן, הוארך חוזה עבודתו של התובע בשנה נוספת עד לחודש מאי 2012.
  4. בחודש מאי 2012, הוחלט להאריך את חוזה עבודתו של התובע בחצי שנה נוספת.
  5. ביום 23.10.12 התקיימה שיחה בין התובע לבין מר אמיר אהרוני, ראש מינהל משאבי אנוש במפעל טילים (להלן: "מר אהרוני"), בנוכחות נציג הוועד מר יוסי פרי, שבסיומה הוחלט, בין היתר, על הארכת חוזה העבודה בחודשיים נוספים כדי לתת לתובע למצות אפשרות מציאת עבודה אחרת אצל הנתבעת.
  6. ביום 11.12.12 התקיימה שיחה נוספת בין הגורמים הנ"ל, שבסיומה הוחלט, בין היתר, להאריך את חוזה עבודתו עד סוף חודש ינואר 2013.
  7. ביום 6.1.13 התקיימה שיחה נוספת בין הגורמים הנ"ל, שבסיומה הוחלט על הארכת חוזה העבודה עד סוף חודש פברואר 2013, ובאם לא יימצא  לתובע שיבוץ- תאלץ הנתבעת לבצע תהליך שימוע לסיום עבודתו בנתבעת.
  8. ביום 12.2.13 התקיימה שיחה נוספת בין הגורמים הנ"ל, ובה עדכן התובע כי לא מצא שיבוץ מתאים. בעקבות כך, הודיע לו מר אהרוני כי ביקש מהגורמים המתאימים בנתבעת אישור לערוך לו שימוע.
  9. בעקבות כך, במכתב מיום 12.3.13 זומן התובע לשימוע בטרם הפסקת עבודתו בנתבעת. להלן האמור במכתב:

"1.החברה שוקלת להפסיק את עבודתך ולהביאה לידי סיום, ומבקשת לערוך ישיבת שימוע לפני קבלת החלטתה בעניין זה.

2.הממונים עליך חיוו דעתם על חוסר שביעות הרצון מתפקודך ועל פגמים בהתנהלותך ובמקצועיותך.

3.התנהלותך זו הינה לאורך תקופה ארוכה. כך, ביום 30.12.2010 זומנת לישיבת שימוע בגין איכות ותפוקת עבודה לא משביעות רצון; אי קבלת מרות; יחסי אנוש בעיתיים. ביום 13.1.2011 התקיימה ישיבת השימוע.

בישיבת השימוע העלית בין היתר טענות כנגד הממונה שי שלם.

4.החברה החליטה לבחון את המשך העסקתך פרק זמן נוסף ובכפיפות לממונה אחר. בחודש 5/2012 הובהר לך בשיחה עם הממונה ישראל צור כי התנהלותך לקויה וכי עליך לשפר את תפקודך. השגת על חוות דעת הממונה וביקשת שימצא לך תפקיד בנושא שיווק, תחום בו עסקת בעבר.

5.ביום 23.10.2012 התקיימה שיחה בינך לבין הח"מ בנוכחות נציג ועד, בשיחה השגת על הטענות כלפי תפקודך. עוד ציינת כי ישנן הצעות עבודה רלוונטיות עבורך בחברה. ביום 11.12.2012 התקיימה שיחה נוספת בדבר קידום הליך שיבוצך בעבודה. ניסיונות החברה לשבצך במקומות אחרים, לא צלחו.

6.לאור האמור לעיל, הינך מוזמן לישיבת שימוע מהנימוקים הבאים: חוסר שביעות רצון מתמשך מצד ממונים; תועלת מועטה לחברה מזה תקופה ארוכה.

7.בישיבת השימוע תינתן לך הזדמנות להשמיע את טענותיך במלואן ו/או להעלותן על הכתב. באפשרותך להופיע לישיבה זו כשהינך מיוצג ע"י עורך דין, בהודעה של שלושה ימי עבודה מראש ובכתב.

8.הינך מוזמן אפוא לישיבת השימוע שתתקיים ביום רביעי, תאריך 04.04.13 בשעה              11:00 במשרדו של אמיר אהרוני".

  1. לבקשת התובע נדחתה ישיבת השימוע למועד מאוחר יותר, ולבסוף ביום 1.5.13 התקיימה ישיבת השימוע בהשתתפות: התובע; מר אהרוני; בא כוח התובע- עו"ד ספינרד; עו"ד אורלי טל חכם מארגון משאבי אנוש בנתבעת. מפרוטוקול השימוע עולה כי בא כוח התובע ביקש לקיים שימוע נוסף בנוכחות הגורם המחליט- מר יהודה בכר- מ"מ סמנכ"ל משאבי אנוש (להלן: "מר בכר").
  2. ביום 27.5.13 התקיימה ישיבת שימוע נוספת, בנוכחות אותם גורמים וכן בנוכחות מר בכר. כמו כן, באותו מועד המציא התובע למר בכר מכתב שבו התייחסות מפורטת לגבי השתלשלות האירועים.
  3. במכתב מיום 3.6.13, הודיע מר בכר לתובע על החלטתו בדבר סיום העסקתו בנתבעת, תוך פירוט הנימוקים לכך.

 

דיון והכרעה:

  1. התובע העיד בעצמו. כן זומן לעדות מטעמו מר אברהם ביטנסקי- מנהל פרויקטים במפעל טילים, שהעיד לגבי משרה שלגביה התראיין אצלו התובע (להלן: "מר ביטינסקי").
  2. מטעם הנתבעים העידו: מר אהרוני- משמש כיום ראש מינהל משאבי אנוש של חטיבת מט"ח (שמפעל טילים הוא אחד ממפעליה); מר שלם- שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה מנהל פרויקט במפעל טילים וכיום משמש סגן מנהל המפעל לתפקידים מיוחדים; גב' פרי- שימשה בזמנים הרלוונטיים ראש תחום משאבי אנוש של מפעל טילים; גב' קלמנוביץ- רכזת כוח אדם במשאבי אנוש של חטיבת מט"ח (שמפעל טילים הנו חלק ממנה).

 

 

נסיבות סיום עבודתו של התובע- האם מדובר בפיטורים שלא כדין:

  1. התובע טוען כי פיטוריו היו שלא כדין, הן מבחינה מהותית והן מבחינת הדרך שבה הם בוצעו. לטענתו, פיטוריו היו מסיבות כוזבות ובשל טענות פוגעניות ומבזות. לטענתו, הסיבה האמיתית לפיטורים נעוצה בעובדה שהתלונן פעם אחר פעם על ההתנהגות הביזיונית והפסולה של מר שלם כלפיו, ובשל העובדה "שהתגרה" בגורמים האחראים על כוח אדם וביניהם מר אהרוני והנתבעות 3 ו-4, בכך שהתלונן כנגדם כי לא ביצעו עבודתם נאמנה ולא נקפו אצבע כדי להפסיק את ההתנהגות הקלוקלת של מר שלם.

לטענתו, הנתבעים דאגו במזיד לטרפד כל אפשרות לניודו בתוך מפעלי הנתבעת, ובכך גרמו לצורך בפיטורים במקום ניודו. לטענתו, השימוע לא היה אלא טקס ריק וההחלטה לפטרו התקבלה עוד טרם השימוע. לטענתו בשימוע לא נודע לו על הסיבה האמיתית לפיטוריו, אלא שהשימוע התמקד בטענות מופרכות על בסיס הערכותיו של מר שלם, כאשר האחרון כלל לא טרח להגיע לשימוע ולכן היעדר נוכחות של המנהלים בפועל הוא פגם היורד לשורשו של עניין.

לטענתו, הנתבעים 2 עד 4 חבים בגין הפיטורים בשל גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה: לטענתו מר שלם (הנתבע 2) גרם ישירות לפיטוריו ללא כל צידוק, כדי לנקום בו כאמור על תלונותיו כנגדו בדבר התנהגותו הבלתי מרוסנת. פעולות אלה מהוות הפרת חובה חקוקה בתור מנהל, שלא היה אמור לפגוע בתובע בשל תלונותיו על אי סדרים, בהתאם לחוק הגנה על עובדים.

לטענתו גב' פרי וגב' קלמנוביץ (הנתבעות 3 ו-4) גרמו בזדון וללא צידוק לפיטוריו, בכך שגרמו לכך שלא מצא כל מנהל חלופי במפעל טילים שיהיה מוכן להעסיקו ובכך סיכלו את העברתו וגרמו לפיטוריו. כמו כן, הן גרמו לכך (ביודעין או ברשלנות רבתית) שהתיק האישי שלו יהיה חסר ולא הופיעו בו רבות מההמלצות והמסמכים החיוביים אודות עבודתו, ופעולות אלה מהוות הפרת חובה חקוקה באשר לשמירת מסמכי העובד.

  1. מנגד, הנתבעים טוענים כי אין כל בסיס לטענת התובע בדבר פיטורים מסיבה כוזבת ובשל טענות פוגעניות ומבזות. כמו כן, לטענתם, אין כל בסיס לטענה בדבר פיטורים בשל תלונה על התנהגותו של מר שלם, והתובע לא הראה כל קשר בין כוונת הנתבעת לפטרו לבין תלונות כביכול על התנהגותו של מר שלם.

לטענתם, אין כל בסיס לטענה כי הנתבעים טרפדו את ניוד התובע, אלא ההיפך הוא הנכון- הנתבעת ניסתה לסייע לתובע ואף אושר כי מפעל טילים יממן את עלות תקופת עבודתו הראשונה במפעל אחר, ככל שימצא כזה.

1
2...6עמוד הבא