"הפררוגטיבה הניהולית מייצגת את אינטרס המעסיק- אינטרס לגיטימי לכל הדעות- אלא שלעומתו קיים אינטרס נוסף, הוא אינטרס העובד, אשר אף עליו יש לתת את הדעת. עובד אינו פיגורת משחק על לוח שחמט. עובד הוא בשר ודם, הוא צד לחוזה עבודה, הוא נשכר לביצוע תפקידיו בשרות המעסיק. כמו למעסיק, כך גם לעובד, יש אינטרסים הן כעובד והן כאדם...
קיים לעובד אינטרס לגיטימי שהתנהגות המעסיק כלפיו וההחלטות המתקבלות בעניינו יעשו בתום לב ובדרך מקובלת, כמרכיב מחייב בחוזה העבודה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי). כך, זכאי כל עובד שהמעסיק ינהג כלפיו בהגינות, בסבירות, במידתיות, בתום לב ובכל מידה הראויה לשרור ביחסים בין שני הצדדים לחוזה העבודה"(עניין ויזנר, לעיל).
לדידנו, התנהלות הנתבעת בעניין סיום העסקתו של התובע, לא הייתה בתום לב ובהגינות הנדרשת. התנהלות קלוקלת זו גרמה באופן ישיר לכך שהתובע לא הצליח למצוא תפקיד אחר בנתבעת. התובע פוטר מהנתבעת בגיל 50 לאחר כ-15 שנות עבודה, ונכון למועד העדויות בתיק, טרם הצליח לחזור למעגל העבודה.
- עם זאת, למרות דברים אלה, חשוב עדיין להדגיש גם את הנקודות הבאות:
- ראשית, ההחלטה להפסיק את עבודתו של התובע כמרכז הצעות והתקשרויות, הייתה מטעמים לגיטימיים במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של הנתבעת. כאמור לעיל, הטעמים פורטו במסגרת תצהירו של מר שלם. גם מר צור חיזק בתצהירו את חוסר שביעות רצונו מעבודתו של התובע בכל הקשור לנושא התפעול (סע' 12-6 לתצהירו):
"במסגרת תפקידו כעוזרי היה התובע אחראי בעיקר להערכת עלויות (הערכת עלות של מוצר/הערכת מחיר). כמנהל תפעול בפרויקט הבהרתי לתובע שבאותו שלב, לאחר שהפרויקט כבר אושר לביצוע, יש צורך לבצע שינויים ועדכונים לתמחור שהתובע הכין עוד בשלב הקודם של תכנון הפרוייקט (כשעבד תחת מר שלם), ולעבוד מול אנשי הייצור והרכש ולקבל מהם הערכות עדכניות יותר של העלויות השונות.
בפועל, לצערי, הדברים שביקשתי לא נעשו על ידי התובע והתובע העדיף להמשיך ולעבוד באופן עצמאי. אי לכך, נאלצתי לחזור ולבקש מהתובע מספר פעמים שבנושא מודל התמחור (בתוך הפרויקט) יפנה באופן קבוע לאנשי הייצור והרכש לקבלת מידע לצורך תחשיב עלות עדכני.
דוגמא נוספת הייתה בנושא של קובץ הגדרת כמויות ומועדי אספקת יחידות שביקשתי מהתובע לטפל בו, אך התובע התעקש על הפורמט "בדרכו שלו" ולא ביצע במלואן את ההנחיות שלי בנושא.
אני מחשיב את עצמי כאדם וכמנהל נוח מאוד, אך שוב ושוב חזר על עצמו דפוס ההתנהגות של התובע, שנטה להתעלם מבקשותיי ממנו לגבי התפוקות והצגתן. התנהגות התובע הפריעה לי מאוד בעבודתנו המשותפת.