לאמור יש להוסיף כי מתוך עיון בחוות הדעת, כמו גם בתשובות לשאלות הבהרה, התרשמתי כי מדובר במומחה מקצועי ויסודי.
זאת ועוד, ככלל וכנקודת מוצא, המדיניות השיפוטית מוצאת להקנות לחוות דעת מומחה בית המשפט משקל עדיף וזאת בהינתן שמומחה בית המשפט – אינו מומחה מטעם צדדים ומשכך, חוות דעתו מוחזקת כחוות דעת אובייקטיבית (ראו - ע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, מב(1) 446 (1988), בעמוד 466; ע"א (מחוזי נצ') 272/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ח'טיב סמיר [פורסם בנבו] (28.06.2011)] בנסיבות אלו, הכלל – שלא מצאתי לחרוג ממנו הוא כי – משמונה מומחה על ידי בית המשפט, סביר להניח כי בית המשפט יאמץ את ממצאיו אלא אם כן קיימת סיבה בולטת שלא לעשות כן (ראו - ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל , פ''ד נב(4) 563, 568-570 (1998); ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ [פורסם בנבו] (28.10.10), בס' 22; ת"א (מח'-חי') 426/02 לקרץ בע"מ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים בע"מ [פורסם בנבו] (14.2.06), בס' 59; ת"א (מח' – חי') 1586/00 דפנה לנגפורד נ' א.ג. תום בע"מ [פורסם בנבו] (12.12.05), בס' 7).
עוד יפים ומתאימים, לעניין זה, דברים שנכתבו בשעתו על ידי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן, אשר אמנם נכתבו באשר למומחה מוסכם ואולם, מיטיבים לבטא את הקשיים הטבועים בתיקים הנסבים על ליקויי בנייה ואת אופן ההתייחסות הראוי אל חוות דעת המומחה:
"למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי כח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום נסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים. התערבות ערכאת הערעור, תבוא, אם נפלה טעות היורדת לשורש הענין או הפוגעת באופן בוטה בזכותו של מאן דהוא..." (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן [פורסם בנבו] (2.6.96).