תא (ת"א) 12680-01-13 סימה שרמן נ' ג'י.אל.איי. גינדי החזקות בע"מ

פסק דין

במסגרת התביעה לפני עותרים התובעים לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין ליקויי בנייה אשר התגלו בדירתם.

מבוא – העובדות שאינן שנויות במחלוקת, הרלוונטיות לתביעה בקצרה:

1. בין התובעים כרוכשים לבין הנתבעת כקבלן וכמוכרת, נחתם ביום 30/9/03 הסכם למכירת דירת פנטהאוז בפרויקט אם המושבות בפתח תקווה, בכתובת שרגא רפאלי 3 דירה 68 (להלן: "ההסכם" וכן: "הדירה").

2. מסירת החזקה בדירה בוצעה ביום 8/3/06.

3. לאחר מסירת החזקה, בשנת 2007, פנו התובעים אל הנתבעת והצביעו על ליקויים בדירה. בין היתר ובפרט- טענו התובעים לליקוי באריחי הדירה, ליקוי אשר נבע, לטענתם, מרטיבות במצע הריצוף, אשר חדרה אל האריחים וגרמה להם לנזקים. טענותיהם בדבר ליקויים תמכו התובעים בשלוש חוות דעת שנערכו על ידי מומחים מטעמם – המהנדס משה מלכה והמהנדס סטניסלב גולוד.

4. אין חולק כי הנתבעת מצידה, ערכה חוות דעת באמצעות מומחה מטעמה- מר גיל רפאל – מיום 26/9/06, אשר קבעה כי אמנם קיימת רטיבות במילוי מצע החול וכן, אישרה חלק מהליקויים הנוספים עליהם הצביעו התובעים. משכך, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה, ביצעה הנתבעת תיקונים בבית התובעים, אשר כללו, בין היתר, פירוק כלל הריצוף בדירת התובעים והחלפתו באחר.

5. לצורך ביצוע התיקונים בדירה, פינו התובעים את הדירה מיום 8/7/07 ועד ליום 23/8/07, קרי, במשך כמעט שבעה שבועות והתגוררו בבית מלון, על חשבונה של הנתבעת.

6. לטענת הנתבעת, תוך כדי החלפת הריצוף בדירת התובעים, בוצעה על ידה בדיקת רטיבות של מצע החול ביום 24/7/07 ורק לאחר שנמצא כי המצע יבש, רוצפה הדירה מחדש על ידה.

7. לאחר ביצוע התיקונים כאמור וחזרת התובעים לדירה, שבו התובעים ופנו אל הנתבעת בטענות בדבר קיום ליקויים בדירה ובכלל זה ליקויים באריחי השיש , אשר בהקשר אליהם, שבו התובעים על טענתם ולפיה, הליקויים נובעים מרטיבות במצע הריצוף. הנתבעת מצידה ביצעה ביום 26/1/10, בדיקת מעבדה נוספת לשם איתור רטיבות במצע הריצוף ואולם, בדיקה זו העלתה כי מצע הריצוף יבש.

8. על אף האמור הוסיפו התובעים ופנו אל הנתבעת פניות רבות – אשר אינני מוצאת לפרטן אחת לאחת - ואולם, אשר אין חולק כי בכולן חוזרת כמנטרה הטענה ולפיה, קיימת רטיבות במצע הריצוף ומשכך, נגרמים נזקים לאריחים.

9. ביום 3/1/12 נערכה בעבור התובעים חוות דעת מטעם המומחה המהנדס יעקב מרזוק, במסגרתה נטען לליקויים בדירת התובעים, אשר שומתם עומדת על 182,100 ₪, בתוספת פיקוח הנדסי (10%) ומע"מ (באותה עת 16%). עיון בחוות דעת זו מעלה, כי אף במסגרתה הליקוי המרכזי הינו ליקוי לאריחי הדירה, אשר נטען כי הינו הנובע מרטיבות במצע הריצוף (שומתו הוערכה בסך 92,500 ₪). בנוסף הצביע המומחה על ליקויים ברובה במרפסת השמש (18,000 ₪), ליקויי רטיבות במיקומים שונים בדירה (21,000 ₪) ליקוי בחיפוי החוץ של הדירה (30,500 ₪) וליקויים כלליים בדירה (קילוף בטיח הפרגולה – 2,000 ₪, מיקום דלת באיזור החניה- 7,500 ₪, צבע כלל הדירה - 7,500 ₪, סדקים – 1500 ₪, חוסר ברובה גג עליון – 500 ₪, סימון לוח חשמל ותיקון נקודת חשמל -1,100 ₪).

הצדדים חלוקים בשאלה האם חוות דעת זו הומצאה לנתבעת קודם למועד הגשת התביעה.

10. יחד עם זאת, הצדדים מסכימים כי, במועדים מאוחרים לחוות דעת זו, פנו התובעים אל הנתבעת במספר פניות ובכלל זה בימים 4/2/12, 17/11/12 ובמסגרת פניות אלו, אמנם לא צירפו את חוות דעתו של מר מרזוק ואולם, להלכה ולמעשה, מרבית הליקויים המפורטים בחוות דעתו של המהנדס מר מרזוק, מופיעים בהן. בכלל זה טענו התובעים בדבר הליקוי בריצוף הדירה, ליקויי הרטיבות בדירה, תיקוני רובה במרפסת וליקויים בנושא חיפוי החוץ. לעניין זה יצוין, כבר בשלב זה, כי הנתבעת אינה מכחישה קבלת הפניות האמורות, עובדה הנתמכת גם בתשובות לפניות התובעים אשר הוצאו על ידי הנתבעת עצמה וכן על ידי חברת אלקטרה בנייה בע"מ - שהיא החברה אשר נשכרה על ידי הנתבעת לשם תיקון הליקויים בפרויקט. במסגרת תשובות אלו, הוכחשה אחריותן של החברות לליקוי הריצוף ונטען כי בדיקות רטיבות אשר בוצעו למצע הריצוף, העלו כי לא קיימת בעיית רטיבות. בהקשר זה הוסיפו הנתבעות וטענו, כי מקור הליקוי הוא באריחים עצמם, שהם אריחי אבן טבעית המעלים כתמים בקלות, סופחים נוזלים, רגישים לפגיעות ונוצרים בהם נימים. עוד נכתב כי יבוצעו תיקונים נוספים שונים עליהם הצביעו התובעים.

11. מתוך התכתובת בין הצדדים עולה כי בוצעו על ידי הנתבעת תיקונים מסוימים ואולם, אין חולק כי הואיל והנתבעת התכחשה לאחריותה בנושא האריחים, לא בוצע על ידה תיקון כלשהו הנוגע לאריחים וזאת, מלבד החלפתם כפי שבוצעה בשנת 2007.

12. לאור האמור, ביום 13/1/13 הגישו התובעים את התביעה לפני, במסגרתה עתרו לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין נזקיהם הנובעים מליקויי בנייה בדירתם והכל כנתמך ומפורט בחוות דעת המהנדס – יעקב מרזוק, אשר צורפה לתביעתם. הנתבעת מצידה הגישה כתב הגנה אשר נתמך בחוות דעת מומחה מטעמה, המהנדס מר רפאל גיל.

ההליך -

13. לאור הפערים בין חוות דעת הצדדים, מונה על ידי בית המשפט, בהחלטתו מיום 7/4/13 מומחה מטעמו – המהנדס מר בס מרדכי, אשר הגיש חוות דעתו ביום 6/9/14.

14. כבר בשלב זה הנני מוצאת להדגיש כי המומחה מטעם בית המשפט לא מונה בהסכמת הצדדים וכן, לא כמומחה אשר חוות דעתו מכרעת, אלא שהצדדים שמרו על חוות הדעת מטעמם.

יחד עם זאת, אציין כי הצדדים העבירו שאלות הבהרה למומחה ואולם, לא ביקשו לחקור אותו בחקירה נגדית.

15. עיקרי חוות דעת מומחה בית המשפט הינם:

א. ליקוי ברצפת השיש-

בהקשר זה מצא המומחה כי בפני הריצוף קיימים פגמים של צלקות, חורים והתפוררות, במיוחד בסמוך לדלת היציאה מהסלון למרפסת השמש, באזור המטבח, באזור היציאה מחדר השינה הורים למרפסת ואולם, גם בפיזור במרכז פינת האוכל , הסלון ויתר האזורים. המומחה ציין כי בדיקת רטיבות אשר בוצעה, על ידי מכון התקנים ביום 28/7/14, העלתה כי בחדר שינה הורים הרטיבות היא 1.8% ובסלון, סמוך לדלת הויטרינה - 13.9%. בהקשר לבדיקה זו מצא המומחה לציין כי הבדיקה נערכה בתקופה החמה של שנה.

המומחה קבע  כי שיעור הרטיבות אשר נמדד באיזור הסלון גבוה מ – 6% ומשכך, כי יש ליבש את המצע או להחליפו.

בנוסף ציין המומחה כי תשתית מצע החול נמדדה בעובי של 360-400 מ"מ וזאת, בניגוד למקסימום מרווח מותר של 100 מ"מ בהתאם לנספח א-5 לת"י 1629 (שהיה ידוע במועד הריצוף).

זאת ועוד, המומחה ציין כי התערובת ששימשה לשכבה האמצעית במצע לא כללה צמנט חול ביחס של 100 ק"ג צמנט ל – 1 מ"ק, כפי שנדרש בתקן לעיל.

המומחה קבע כי מקור הליקויים באריחים, הוא בעבודה לקויה וזאת, מהגורמים הבאים: ריצוף על גבי חול רטוב, אי ביצוע איטום וסתימת גידים בגב האריחים לפני הנחתם, או ביצוע ליטוש אבן בניגוד לכללי המקצוע עם כמויות גדולות של מים. בנוסף  מצא המומחה  לציין, כי הוא בדק אריחים בהם לא נעשה שימוש (רזרבה) ומצא כי, הגם חשיפתם לפגעי מזג האוויר, הם תקינים וללא פגמים- עובדה אשר היה בה בכדי לחזק את מסקנתו בדבר מקור הליקוי.

המומחה קבע- באשר לתיקון ליקוי זה - כי הואיל והאבן נמצאה פגומה באופן חמור ביותר עם ריבוי בצלקות, חורים, והתפוררות פני השטח, הרי שלא ניתן לתקנה בליטוש ולא על ידי ביצוע תיקונים עם דבק שיש, הואיל ולא זו בלבד שתיקונים כאלו בולטים לעין ופוגעים במראה של האבן הטבעית, אלא שלאחר חלוף הזמן הם מתפוררים ומתנתקים ממקום התיקון. לעניין זה ציין המומחה כי התובעים רכשו אבן מסוג א' ותיקונים כאמור אינם עולים בקנה אחד עם סוג ורמת הגימור שהוזמן על ידם.

לאור האמור, המליץ המומחה על החלפת האריחים תוך ביצוע ריצוף בהתאם לתקן והכל בעלות של 63,750 ₪.

לעלות זו הוסיף המומחה גם עלות תיקון פגמים במערכת החימום התת רצפתי, אשר סביר שתפגע אגב החלפת האריחים- בעלות של 10,000 ₪.

ב. ליקוי במרפסת  שמש – המומחה קבע כי קיימות שקיעות, רובה מתפוררת ושיפועי ניקוז לא תפקודיים במרפסת השמש- לעניין זה מציין המומחה כי אין מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לקיומו של הליקוי ועלות תיקונו, כן, הינו מציין כי יש צורך בשיפור איטום לאורך סף הויטרינה בעלות של 1,000 ₪ ומשכך, הינו מאשר סך 19,000 ₪ בגין תיקון הליקוי.

ג. ליקוי רטיבות בגין חדירת מי גשמים במרפסת השירות מסביב לצנרת חודרת – נקבע כי הבעיה הועלתה במספר הזדמנויות וחברת אלקטרה לקחה על עצמה אחריות לתקנה וכן, המהנדס גיל הכיר בה  – ויחד עם זאת, לא נפתרה והעלות הכספית בשלב זה נקבעה על סך של 5,000 ₪.

ד. חיפוי קירות האבן – אושר תיקון בעלות של 2,180 ₪.

ה. המומחה הצביע על שני ליקויים לקביעת בית המשפט –

1) ליקוי בפרגולה בה הטיח פגום ומתקלף – לעניין זה מציין המומחה כי מדובר בפרגולה ששייכת לשכן, אם כי הפגם אסתטי וניתן לראותו מדירת התובעים- בנסיבות אלו השאיר המומחה את התיקון בעלות 1,500 ₪ לשיקול דעת בית המשפט.

2) החלפת כיוון פתיחת דלת הפונה לכיוון החניה- המומחה מציין כי מדובר ברכוש משותף משכך, השאיר המומחה את התיקון בעלות  2,000 ₪ לשיקול דעת בית המשפט.

ו. ליקויים נוספים:

1) בגמר התיקונים יש לצבוע את כל הדירה- 4,500 ₪.

2) ליקוי בריצוף קרמיקה בחדר הורים ורובה מתפוררת- נקבע כי יש לתקן בעלות של 700 ₪.

3) ליקוי רטיבות בפרוזדור בקיר משותף למקלחון הורים- 500 ₪.

4) סדקים 1,500 ₪.

5) תיקון נקודת חשמל – 450 ₪.

סך כל הליקויים: 97,580 ₪ בתוספת 10,000 ₪ בגין החימום התת רצפתי.

תיקונים להכרעה שיפוטית: 3,500 ₪.

בתוספת מע"מ , פיקוח הנדסי – 10%, מחירי קבלן מזדמן 20-30%.

המומחה ציין כי לא ניתן להתגורר בדירה בזמן התיקונים במשך 30 ימים ואולם חוות דעתו אינה כוללת עלות דיור חלופי, אחסון זמני של התכולה והובלה הלוך וחזור.

16. למומחה בית המשפט נשלחו כאמור שאלות הבהרה על ידי שני הצדדים ובמסגרת תשובותיו הוסיף על המידע או העלויות כפי שהוצגו בחוות דעתו כדלקמן:

במענה לשאלות התובעים – הבהיר המומחה בתשובות מיום 3/2/14 וכן, מיום 16/12/16, ארבעה נושאים שהינם רלוונטיים לכאורה,  לאור טענות הצדדים בסיכומיהם כדלקמן:

א. ככל ששטח הריצוף בדירה הוא 90 מ"ר ולא 85 מ"ר, יש להוסיף סך 3,750 ₪ להערכת המחיר.

ב. באשר לביצוע רובה במרפסת הגג- בחוות דעתו קבע המומחה כי לאור חלוף הזמן ממועד מסירת החזקה בדירה ועד למועד עריכת חוות דעתו וחלוף מועד האחריות לפריט, הוא אינו מוצא לחייב הנתבעת בפיצוי. התובעים מצידם טענו כי הואיל ובמרפסת זו בוצעו תיקונים בשנת 2007, הרי שלא חלף מועד האחריות. המומחה לא הכריע בטענה, וקבע כי ככל שבית המשפט יקבל את טענת התובעים, הרי שעלות התיקון עומדת על סך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.

ג. המומחה קובע עלות בסך 8,500 ₪ +מע"מ בגין עלות תיקוני גמר ברגי העיגון בקירות החוץ של הדירה. לעניין זה מציין המומחה כי מדובר בקירות שהינם חלקי רכוש משותף ומשכך, ככל שיקבע שיש לתקנם הרי שהעלות המיוחסת לדירה צריכה להיות באופן יחסי מחלקה ברכוש המשותף.

ד. המומחה מציין כי לסעיף 2 לחוות דעתו- קרי הסעיף הדן בהחלפת הריצוף יש להוסיף סך של 8,500 ₪ +מע"מ בגין ליטוש.

17. במענה לשאלות הנתבעת, במסגרת תשובות לשאלות הבהרה מיום 3/12/14 ומיום 20/5/15, הבהיר המומחה – בכל הנוגע לריצוף כי:

א. אין צורך בבדיקות רטיבות נוספות בדירה וזאת, הואיל והנזקים כבר נגרמו לאבן כפועל יוצא מרטיבות שהייתה בעבר ולכן, בדיקת שיעורי רטיבות כיום לא תייתר הצורך בהחלפת הריצוף. עוד הוסיף המומחה כי הליקויים בריצוף לא נובעים רק מרטיבות אלא גם ממצע חול צהוב ללא ייצוב על ידי צמנט ובעובי של 40 ס"מ במקום 10 ס"מ.

ב. באשר לתקנים הרלוונטיים לריצוף – אישר המומחה מחד  כי אמנם בזמן הריצוף חל נספח א' לתקן ישראלי 5566 ולפיו אין כל דרישה ביחס לגובה של שכבת החול מתחת לריצוף וכן אין כל דרישה לייצב את מצע החול בצמנט.  יחד עם זאת, הפנה המומחה לסעיף 2.1.5 לתקן הישראלי 5566 אשר בהתאם לו חלה חובה לייצב את המצע באמצעות שכבת צמנט. זאת ועוד, גם לעניין העובי הפנה המומחה לסעיפי התקן גופו מהם נובע כי העובי כפי שבוצע הינו גבוה מידי.

המומחה הבהיר כי ככל שבית המשפט יקבע שאין ליקוי בייצוב, בכפוף לכך שקיימים מספיק אריחים רזרביים, הרי שאין צורך בהחלפת כל הריצוף.

באשר לתקן 1629 נשאל המומחה האם נכון שמדובר בתקן החל על אריחי טראצו ולא על אריחי שיש ואולם, הבהיר כי דווקא הואיל ולא היה תקן מנחה לאופן הריצוף באבן טבעית חלה חובה להתייחס לתקנים אחרים דומים ולעניין זה האריחים הדומים ביותר הינם אריחי טראצו. עוד ציין המומחה כי מהפתיח לתקן 1629, ניתן להבין כי הוא מתייחס גם לאריחי אבן ולחיפוי קירות, הואיל ונקבע בו: "תקן זה אושר על ידי הוועדה הטכנית 110- אריחים ואבן לחיפוי קירות ורצפה" .

18. אין חולק כי לאחר הגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, בוצעו על ידי הנתבעת תיקונים במרפסת הגג.

בפנייתו מיום 20/3/16, אישר המומחה כי כל הריצוף במרפסת הגג פורק ופונה מהמקום, הגג נאטם לפי הנחיות יועץ איטום מטעמו וכן בוצעו מספר הצפות, בעקבותיהן בוצעו שיפורים. המומחה אישר כי לאחר האמור, עמד הגג במבחן הצפה שנמשך 72 שעות וכי לאחר מכן בוצע ריצוף כולל התקנת נקזים כפולים, הדבקת שיפולים ורובה בפוגות.

במכתב מסכם מיום 26/4/16 אישר המומחה כי בוצעו כל העבודות במרפסת הגג, לרבות תיקון נזקי הרטיבות ממרפסת הגג בדירה ולמעט תיקון נזקי תוצאות הרטיבות.