במכתב מסכם מיום 26/4/16 אישר המומחה כי בוצעו כל העבודות במרפסת הגג, לרבות תיקון נזקי הרטיבות ממרפסת הגג בדירה ולמעט תיקון נזקי תוצאות הרטיבות.
- במקביל להליכים כפי שפורטו, לעיל מול מומחה בית המשפט, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ולבקשתם נקבע התיק להוכחות ביום 28/3/17. במועד ההוכחות, הודיעו הצדדים כי אינם מוצאים שיש צורך לקיים את דיון ההוכחות וביקשו כי בית המשפט יכריע בתביעה על בסיס החומר המצוי בתיק ולאחר שיוגשו סיכומיהם.
לבקשתם, ניתן תוקף של החלטה להסכמתם, בהתאמה הוגשו על ידי הצדדים סיכומיהם ולאחר עיון בהם ובכלל החומר המצוי בתיק, ניתן פסק דין זה.
ב"קליפת האגוז" - טענות הצדדים :
- מצידו האחד של המתרס, טוענים התובעים בסיכומיהם כי יש לחייב את הנתבעת במלוא עלות תיקון הליקויים, כפי שנקבעה במסגרת חוות דעת מומחה בית המשפט, כמו גם במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה ובתוספת עלויות פיקוח, רווח קבלני ומע"מ. עוד טוענים התובעים, כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש, עלויות דיור בתקופת ביצוע התיקונים ועלויות הובלה ואחסנה. זאת ועוד, התובעים טוענים כי יש להרחיב את תקופת האחריות בגין האיטום לשמונה שנים. בנוסף עותרים התובעים לשיפויים בגין כלל הוצאותיהם ולרבות- עלויות חוות דעת מומחים מטעמם, חלקם בתשלום הוצאות מומחה בית המשפט ואגרה.
- הנתבעת מצדו האחר של המתרס טוענת ראשית, כי הואיל ולא ניתנה לה הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים שכן, חוות דעת המומחה מטעם התובעים - מר מרזוק, לא הועברה לה קודם להגשת התביעה, הרי שדין התביעה להידחות או למצער, יש לחייבה, לכל היותר, בעלויות כפי שהיו, לו היו מבוצעים התיקונים על ידי קבלן (בעלות שיכולה להגיע כדי 50% פחות מהעלות התיקון באמצעות קבלן מזדמן). יתרה מכך, בנסיבות אלו, מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי בכל מקרה אין לחייבה בתוספת 30% בגין רווח קבלני.
מבלי לגרוע מן האמור טוענת הנתבעת כי אין לקבל את חוות דעת מומחה בית המשפט בכל הנוגע לליקוי באריחים וזאת, הן משום שלא הוכחה רטיבות במצע הריצוף (ולכל הפחות התגלתה רטיבות נקודתית רק במקום אחד), הן הואיל ובהתאם לתקנים הרלוונטיים לא חלה עליה החובה להוסיף צמנט לחול לשם ייצוב הריצוף וכן, לא חלה עליה חובה הנוגעת לגובה המצע והן, הואיל וניתן לתקן את הליקוי בדרך של ליטוש עם דבק ואין מקום להורות על החלפת כלל הריצוף.