- גם ללא ניתוח משפטי עולה כי התובע כשל בהוכחת העובדות אשר יכולות לבסס אחריות אישית לשמעון. התובע לא הוכיח כלל מה טיבה של הנתבעת 1, ומהעדויות עלה כי בפועל מדובר באגודה שיתופית. כך העיד שמעון כי מדובר באגודה משפחתית בה שימש כמנכ"ל וכי יש שבעה חברים באגודה (כנדרש לפי פקודת האגודות השיתופיות). עוד עלה מהעדויות כי מי שהיה פעיל בעסקת העגלים מול התובע היה איציק ולא שמעון. על כן נשמט הבסיס לייחס אחריות אישית לשמעון על בסיס מצגים מטעמו או פעולה רשלנית. התובע אף לא טען למנגנון אחריות מעין זה, אלא ביסס טיעוניו על הרמת מסך. אולם לא הוכחה כל טענה עובדתית שיש בכוחה לבסס הרמת מסך. למעשה לא נטענו טענות מספיקות בכתב התביעה כדי להוכיח עילה זו.
- בע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, 23.2.10, נפסק כי באופן עקרוני ניתן לפנות לדוקטרינות מתחום דיני החברות על דרך ההיקש, שכן הבסיס המשפטי לאגודה שיתופית ולחברה הינו דומה, שתיהן בעלות אישיות משפטית נפרדת ועצמאית. אולם לאור ההבדלים בין צורך ההתאגדות ייתכן שוני שיישום הדין. בפסקה 16 לפסק דינו של כב' השופט ס' ג'ובראן נקבע:
"לשם חיוב אישי של חברי הועד, ניתן להשתמש בקונסטרוקציה המשפטית השאובה מדיני החברות של מודל האחריות האישית של נושאי משרה (ראו אוטולנגי, עמ' 71; חביב-סגל, עמ' 342). בהתאם למודל זה הנהוג במשפטנו "פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). הוא שנאמר: החברה – לחוד, והאורגן – לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה ייעשה אך ורק ממקורותיה של החברה. אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה. ...
בשולי הדברים יוער כי ראוי להעדיף את מודל האחריות האישית על פני מודל הרמת המסך. יש לבחון בראש ובראשונה שימוש במודל האחריות האישית ורק לאחר מכן פניה למודל הרמת המסך"
- התובע לא העלה כל טענות עובדתיות לביסוס אחריות מכוח עוולה אישית של שמעון, אלא רק טען בכלליות טענות להרמת מסך. טענות אלו לא התמודדו כלל עם אופי התאגדותה של האגודה ומבלי לנסות להוכיח כלל מי חבריה הרשומים ומה תפקידיהם. די בטעם זה כדי לדחות את הטענה לאחריות אישית.