- הנאשם הכחיש קבלת שוחד מנשאת או מכל אדם אחר, לרבות לא בתיווכו של נשאת. לגרסתו, נשאת שימש כמקור מודיעיני – עובדה שאינה שנויה במחלוקת - ומכאן קשריהם. הנאשם גרס כי נשאת בחר להפלילו כנקמה על קנסות שהושתו עליו וסירוב הנאשם לסייע בביטולם. לדבריו, נשאת אמר לו בתגובה על סירובו "אתה תשלם את הקנס הזה".
- הנאשם הוסיף כי לא ניתנה לו הזדמנות הולמת להפריך את גרסת נשאת ביחס לרכישת מכונת הכביסה "לא נתתם לי הזדמנות כזו. כשנשאלתי על המכונה אמרתי שאני לא אגיד שהיא עלתה 1,000 ₪ ובקבלה יהיה כתוב 1,001 ₪, תגידו שאני שקרן...". הוא הוסיף כי ביקש מהחוקרים לקחתו לביתו כדי למצוא את הקבלה והם סירבו.
- הנאשם גרס כי השיקים בחתימת נשאת שנמצאו ברשותו, שייכים למועייד אשר שכח אותם במכוניתו באחד המפגשים. גרסה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהשיקים נמצאו ביומן הנאשם, בביתו. בעדותו בבית המשפט התקשה הנאשם להסביר את פשר התנהלותו כמו גם גרסותיו השונות וגרס "הייתי בלחץ, בלבלתם אותי" (עמ' 301 פר' מיום 29.10.15).
- ההגנה מצביעה על תמיהות שעולות, לשיטתה, מגרסת נשאת, לנוכח הנסיבות המיוחדות בהן נגבתה עדותו. לשיטתה, נשאת התגלה כנחקר יוצא דופן, כאשר מסר גרסה מלאה ומפורטת בהזדמנות הראשונה. כך תיארה ההגנה את נשאת בסיכומיה:
"ייחודי, לא טיפוסי, שמסר גרסה מלאה תוך הפללת עצמו בהזדמנות הראשונה וללא כל התייעצות עם עורך דין... ההגנה סבורה כי גרסתו של נשאת כוללנית, מלאת סתירות פנימיות, אינה נתמכת באי אלו ראיות חיצוניות לשם חיזוק מהימנות וכי התנהלותו הלא שגרתית של נשאת מעלה תהיות ומציפה סימני שאלה רבים" (עמ' 42).
- לשיטת ההגנה, יש רגליים לסברה כי טרם חקירתו באזהרה, נשאת תושאל ומסר גרסה מבלי שזו תועדה. בפועל, אישש נשאת סברה זו כאשר אישר כי טרם שנחקר באזהרה – עבר תשאול; "אני הוזמנתי למשטרה... היתה לי שיחה מקדימה עם קצין היחידה שקוראים לו אורי, דיברתי איתו על כל הפרשה ואז לקח אותי לחקירה". ראש צוות החקירה, נצ"מ אבי מייברג, אישר אף הוא את ה'תשאול' שנערך, אולם סבר כי לא חלה חובה לתעדו שכן, בחקירה באזהרה שבאה בעקבותיו, בדגש על האזהרה, יש משום 'תיעוד' התשאול, לשיטתו:
"יכול להיות שנעשתה איתו שיחה קצרה קודם לכן ועל סמך זה נרשמה האזהרה. הפרקטיקה היא שברגע שמגיע אדם, בהנחה שהוא עד ומתחילה איתו שיחה, ויוצא כי מדובר באדם שעבר עבירות, הוא מוזהר.