ואכן, אם צדדים לגישור יהססו מפני מתן התחייבויות כאלה ואחרות, ואם יחששו שכל הסכמה נקודתית תהפוך לבלתי הדירה, הרי שנפגע במוסד הגישור עצמו. עלינו לשמר מכל משמר את יכולתם של הצדדים להתבטא במסגרתו בחופשיות, ולגבש הסכמות זמניות בדרך אל ההסכם הסופי, ולחזור מהן אם ירצו, וזאת עד שההסדר יאושר בבית המשפט.
מכאן קל להגיע למסקנה שגישתם הפרשנית של המשיבים היא שעולה עם התכלית האובייקטיבית של דיני הגישור ולא גישתם הפרשנית של המבקשים. המשיבים ביקשו לקבל את התמונה כולה בטרם יסכימו להסכם הסופי הפותר את המחלוקות. הם הביעו הסכמה לתמורת ההסדר, אך זו הייתה הסכמה במסגרת הליך גישור שטרם תם. נותר היה עוד לברר את סוגית הסדר המס, ולהגיע, בסופו של יום, להסכמה הסופית הפותרת את המחלוקות שבין הצדדים. הגיוני לתת להסדר שערכו - במסגרת הליכי גישור - מובן ולפיו יוכלו לחזור בהם מהסכמות הביניים כל עוד לא גובש אותו הסכם סופי אליו מתייחס סעיף ו' להסדר שחתמו עליו.
- במאמר מוסגר אציין כי נראה שלפי דיני הגישור, אפילו אם היו חותמים הצדדים על הסכם סופי, יכול היה כל אחד מהם לסגת בו מההסכמה עובר לאישור ההסדר על-ידי בית המשפט. הדבר עולה מלשון תקנה 9(ב) לתקנות הגישור ולפיה "נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו" [ההדגשה הוספה]. מכאן, שניתן להגיע למסקנה כי על מנת שיינתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור נדרשת בקשה של בעלי הדין כולם ולא של אחד מהם. על רקע זה פסק כב' השופט (כתוארו אז) רובינשטיין בעניין פלוני (בפסקה כ"ו להחלטתו):
גם אם חתמו הצדדים על "הסדר גישור" כדת וכדין, בקשה למתן תוקף של פסק דין צריכה להיות על דעת שניהם וההסכם צריך להיות מוגש על ידי המגשר. ואגב, מדובר בהסכמה נפרדת ועצמאית - שאינה תלויה מיניה וביה בהסכמה לחתימה על "הסדר הגישור".
כב' השופט רובינשטיין אימץ באופן מפורש (שם) את הגישה לפיה גם אם אחרי החתימה, ובטרם ההגשה, נמלך אחד הצדדים ומבקש לחזור בו מההסכמות, זכותו לעשות כן. "הסכמה חוזית להסדר גישור אינה כוללת הסכמה למתן תוקף של פסק דין - אלא אם כן נכתב בהסדר הגישור במפורש אחרת" (שם).
די היה בנקודה זו, על פני הדברים, כדי לחרוץ את דינה של המרצת הפתיחה שלפני לשבט. שהרי גם אם גובשו הסכמות סופיות במסגרת הליך של גישור, נתונה הזכות למי מהצדדים לחזור בהם מהן כל עוד לא קיבלו תוקף של פסק דין. ולכן, בין אם נראה בהסדר הגישור כסופי ומחייב (כשיטת המבקשים) ובין אם לאו (כשיטת המשיבים), עדיין יכולים היו המשיבים לחזור בהם מהסכמתם. אלא שהצדדים שלפני כלל לא טענו בעניין, ולא חשבתי שראוי להכריע הסכסוך ביניהם על בסיס נקודה זו.