פסקי דין

בגץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל

06 ספטמבר 2017
הדפסה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
בג"ץ  8260/16
 
לפני: כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין
כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
 
העותרת: המרכז האקדמי למשפט ולעסקים
 
נ  ג  ד
 
המשיבות: 1. כנסת ישראל
2. ממשלת ישראל
 
עתירה למתן צו על תנאי
  תאריך הישיבה:                              י"א באייר התשע"ז (07.05.17) בשם העותרת:                        עו"ד א' מיכאלי; עו"ד ח' קלעי; עו"ד נ' דישון בשם המשיבה 1:                    עו"ד א' ינון; עו"ד ד"ר ג' בליי בשם המשיבה 2:                    עו"ד מ' צוק-שפיר; עו"ד א' הראל-וינשטיין
פסק-דין

 

המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין:

 

א.             לפנינו עתירה המכוונת נגד חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (להלן חוק היסוד או התיקון), בו הוחלט (בסעיף 1(א)(1)) לתקן, באופן זמני כנאמר, את חוק יסוד: משק המדינה. כך, במובן זה שתקציב המדינה לשנים הללו יחד יאושר על ידי הכנסת כתקציב דו-שנתי, חלף

°

--- סוף עמוד 2 ---

°°

ההוראה הקבועה בסעיף 3(א)(2) לחוק יסוד: משק המדינה, אשר מחייבת אישור התקציב מדי שנה בנפרד, וכלשונה, "התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות". נטען כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות משקיבלה את התיקון האמור במסגרת הוראת שעה, ומכאן כי יש לקבוע שהתיקון בטל או לחלופין חסר תוקף.

 

תקציב המדינה

 

ב.             תקציב המדינה הוא האמצעי המרכזי העומד לרשות הממשלה למימוש משנתה הכלכלית ולהתוית מדיניותה; יש בו כדי לשקף את סדרי העדיפויות הממשלתיים, תפיסת הממשלה לגבי הדוקטרינה הכלכלית הראויה והאופן בו יש להוביל את המשק לצמיחה, לרבות חלוקת המשאבים הציבוריים. לא בכדי מתנות מדינות רבות – וישראל ביניהן – את המשך כהונת הממשלה באישור התקציב על ידי הפרלמנט; ראו א' בן בסט ומ' דהן מאזן הכוחות בתהליך התקצוב (המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשס"ז) 11 (להלן מאזן הכוחות בתהליך התקצוב). זאת, בחינת אם אין תקציב – אין ממשל מתפקד; לנעשה במדינות העולם השונות ראו סקירה מקיפה של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) –Budgeting Practices and Procedures in OECD Countries (2014). בישראל, מאז תכנית הייצוב שהגיעה לאויר העולם בשנת 1985, אשר נועדה להתמודד עם המשבר הכלכלי של מגה-אינפלציה שפקד את ישראל באותה עת ואשר הולידה, בין השאר, אתחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 המסדיר בין השאר את הריסון התקציבי – נערך התקציב רובו ככולו על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר תוך מעורבות רבה של האגף בעבודת כל משרד ומשרד. זאת, בשונה מן המצב ששרר בעבר, בו היתה לכל משרד מידת אוטונומיה רבה יותר בניהול תקציבו; ראו לעניין זה דין וחשבון – הועדה הציבורית-מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה, בראשות חיים קוברסקי, מנכ"ל משרד הפנים בעברו (תשמ"ט), בו נסקר השינוי האמור, והומלץ להפסיק את המעורבות המוגברת – ובנוסח דשם, "המעורבות המוגזמת" – של אגף התקציבים בעיצוב התקציב תוך חיזוק משרדי הממשלה (שם, כרך ב', בעמ' 96-94). בנוסף, מכוח סעיף 3(ב) לחוק יסוד: משק המדינה מובא התקציב על ידי הממשלה לאישור הכנסת במסגרת חוק התקציב, לצד חוק אשר זכה לקיתונות של ביקורת, הידוע בכינויו חוק ההסדרים (מאזן הכוחות בתהליך התקצוב, בעמ' 13), ואליו נשוב עוד בהמשך.

1
2...72עמוד הבא