שנית, אף לגופו של עניין אין לשעות לטענות אזורים בנוגע להתקשרות עם חסן. אזורים מבקשת להסתמך על כך שקרייזלר ציינה בפני חסן כי אינה מוסמכת לחתום על הסכם התיווך; וכן על כך שאף שהבטיחה לו שחוזה כאמור ייחתם על ידי מורשה חתימה, זה לא נחתם מעולם. לעמדת אזורים, בנסיבות אלה לא יכולה לעמוד לחסן הטענה כי לא ידע ולא צריך היה לדעת כי ההתקשרות עמו נעשית שלא בהרשאה חוקית כנדרש בסעיף 56 לחוק החברות. דין טענה זו להידחות. אמנם, במישור העקרוני ניתן לטעון כי שעה שהוברר לחסן כי קרייזלר אינה מורשית חתימה, סעיף 56 לחוק החברות אינו עומד לו עוד – ואולם הסכם התיווך בין הצדדים נכרת עוד קודם לחילופי הדברים בין חסן לקרייזלר בעניין זה. למעשה, כאשר חסן הגיש לקרייזלר חוזה תיווך במטרה שתחתום עליו, היה זה רק לאחר פגישת 2007 – כלומר לאחר שנקשר כבר החוזה בין חסן לקבוצת אזורים. במצב דברים זה, אין מקום לטענה כי בעת כריתת החוזה היה על חסן לדעת כי הפעולה נעשית מחוץ לתחום ההרשאה החוקית. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי סבר כי בניגוד לטענת אזורים, קרייזלר דווקא הייתה מוסמכת לכרות הסכם תיווך עם חסן; קביעה שהתבססה על העדים השונים שהעידו בדבר התפקיד המשמעותי שמילאה קרייזלר בקבוצת אזורים (ראו פסקה 6 לפסק הדין והעדויות הנזכרות שם).
- טענה נוספת שהעלתה אזורים היא שהעובדה שחסן לא תר אחר רוכשים נוספים מלבד מלונות פתאל, היא הנותנת כי הוא עצמו לא סבר כי נכרת חוזה תיווך. גם בטענה זו לא מצאתי ממש; ההיפך מכך. התנהגותו של חסן לאחר פגישת 2007 מלמדת דווקא על הבנתו כי בין הצדדים נכרת גם נכרת חוזה תיווך. חסן המשיך להימצא בקשר עם נציגים הן ממלונות פתאל והן מקבוצת אזורים, ואף ביצע שיחות טלפון רבות לנציגים אלה – וזאת על מנת להתעדכן במשא ומתן המתקיים בין הצדדים; ולא מצאתי סיבה מדוע שיעשה כן אלמלא סבר כי הוא עתיד לקבל דמי תיווך ככל שהמגעים יצלחו וישתכללו לכדי עסקה.
יוער כי בעובדה שסוג העסקה שנקשרה בסופו של יום – מכירת מניות אזורים תיירות – לא היה ידוע למי מהצדדים בעת כריתת חוזה התיווך אין כל רבותא. המדובר בעסקה רחבת היקף, שהדרכים לביצועה רבות ומגוונות, ואף אזורים מציינת כי במהלך המשא ומתן עלו מספר מתווים אפשריים לביצוע העסקה, עד שלבסוף הוחלט על המתווה שמומש. אך טבעי הוא שבמהלך המשא ומתן יעלו מומחים משני הצדדים אפשרויות שונות וחדשות לביצוע העסקה, ואין בכך כדי להפחית מזכאותו של מתווך, שאינו מומחה משפטי או חשבונאי, לדמי תיווך.