פסקי דין

עא 5786/15 אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ נ' ברוך חסן

03 ספטמבר 2017
הדפסה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
 
ע"א  5786/15
ע"א  7054/15
 
לפני: כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
 
המערערת בע"א 5786/15: אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ
המערער בע"א   7054/15: ברוך חסן
  נ  ג  ד  
המשיבים בע"א 5786/15: 1. ברוך חסן
2. מלונות פתאל בע"מ
3. בוימלגרין קפיטל בע"מ
 
המשיבות בע"א 7054/15: 1. אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבנין בע"מ
2. בוימלגרין קפיטל בע"מ
3. מלונות פתאל בע"מ
 
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 13.07.2015 ב-ת.א. 7124-07-11 שניתן על ידי כב' השופטת ש' אלמגור.
תאריך הישיבה: כ"ה באייר התשע"ו (02.06.16)
 
בשם המערערת בע"א 5786/15 ו- המשיבה 1 בע"א 7054/15: עו"ד דניאל אברבנאל, עו"ד שגיא שיף
בשם המשיב 1 בע"א 5786/15 והמערער בע"א 7054/15:   עו"ד איל רוזובסקי, עו"ד אביב כרמי
   

 

פסק-דין

 

 

 

השופטת ע' ברון:

 

 

  1. שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-ת"א 7124-07-11 [פורסם בנבו] שניתן ביום 13.7.2015 (השופטת ש' אלמגור), בו נקבע כי על המערערת ב-ע"א 5786/15, אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבניין (להלן: אזורים) לשלם למערער ב-ע"א 7054/15, ברוך חסן (להלן: חסן), דמי תיווך יחד ולחוד עם חברת בוימלגרין קפיטל בע"מ (להלן: בוימלגרין קפיטל). דמי התיווך הועמדו על סך של 2,425,000 ש"ח בתוספת הצמדה וריבית כחוק, ונגזרו משווי העסקה למכירת מניות חברת אזורים תיירות בע"מ כשמה בתקופה הרלוונטית (להלן: אזורים תיירות) – עסקה שבית המשפט המחוזי קבע כי שוויה נאמד ב-970 מיליון ש"ח. בתמצית, ערעורה של אזורים מתמקד בעצם הקביעה כי לחסן זכאות לדמי תיווך, מאת אזורים ומאת בוימלגרין קפיטל; ולחלופין, אם טענה זו תדחה, הערעור מופנה כלפי סך דמי התיווך שפסק בית המשפט המחוזי. מנגד, ערעורו של חסן מתמקד בגובה דמי התיווך שנפסקו לו. יוער כי על אף שנפסק שאת דמי התיווך ישלמו לחסן אזורים ובוימלגרין קפיטל יחד ולחוד, האחרונה אינה מערערת נגד פסק הדין מסיבות השמורות עמה.

 

עובדות המקרה

 

  1. במועדים הרלוונטיים לדיון, אזורים תיירות החזיקה באמצעות חברות בת, ב-12 בתי מלון בישראל. בשלהי שנת 2006 נרכשה אזורים תיירות על ידי אזורים, חברה ציבורית, שלאחר הרכישה החזיקה ב-75% ממניות אזורים תיירות; ואילו בוימלגרין קפיטל, חברה ציבורית אף היא ומי שהיתה בעלת השליטה בחברת אזורים, החזיקה ביתר 25% ממניות אזורים תיירות (אזורים ובוימלגרין קפיטל יכונו להלן יחדיו: קבוצת אזורים). בשנת 2009, כשנתיים לאחר הרכישה, נמכרה אזורים תיירות בשנית, הפעם למלונות פתאל בע"מ (להלן: מלונות פתאל) ולחברת א.מ.א מלונות בע"מ (להלן: א.מ.א מלונות) בחלקים שווים, בהסכם מיום 7.7.2009 (להלן: העסקה ו-ההסכם בהתאמה; ההסכם צורף כמוצג יח למוצגי אזורים).

 

חסן, איש עסקים שעיסוקו לדבריו בין היתר בתיווך, טוען ששימש כמתווך בעסקה שבה נמכרה אזורים תיירות בשנת 2009. משכך, תבע מקבוצת אזורים וממלונות פתאל שני אחוזים משווי העסקה כפי שלטענתו התחייבה כל אחת מהן לשלם לו, ולחלופין עתר לתשלום דמי תיווך ראויים. קבוצת אזורים וכמוה מלונות פתאל גרסו כי חסן לא היה הגורם היעיל בהתקשרות בעסקת המכירה, וכי פרט לפגישה אחת שהתקיימה ביום 13.5.2007 בשעות הצהריים במשרדי קבוצת אזורים, ביוזמת חסן ובהשתתפותו (להלן: פגישת 2007), לא היתה לחסן כל מעורבות ותרומה לעסקה; מה גם שא.מ.א מלונות טרם נוסדה בעת שנתקיימה פגישת 2007, ומכל מקום בסופו של דבר העסקה היתה שונה בתכלית מקווי המתאר שהוצגו באותה פגישה. לשם הבהרת המסכת העובדתית, ומשהוזכרה מעורבותה של מלונות פתאל בהליך בבית המשפט המחוזי, יצוין כי מלכתחילה תבע חסן דמי תיווך גם ממלונות פתאל – אך תביעתו נגדה נדחתה והוא אינו מערער על כך בערעורים שלפנינו. במצב דברים זה, ולבקשת מלונות פתאל, היא הופטרה מהגשת סיכומים ומהתייצבות לדיון בערעורים. יוער עוד בנקודה זו, כי לדיון בערעורים גם לא התייצב איש מטעם בוימלגרין קפיטל ואף לא הוגשו מטעמה סיכומים; לטענת חסן, בוימלגרין קפיטל במצב של חדלות  פירעון וייתכן שזו הסיבה, ואולם לא ניתן לכך אישוש.

  1. המחלוקת העיקרית שלפנינו היא אם קמה זכותו של חסן לדמי תיווך מאת קבוצת אזורים בגין העסקה האמורה. לטענת חסן, העסקה נולדה עקב פגישת 2007 שאותה ארגן בין מלונות פתאל לבין קבוצת אזורים, וזאת לאחר שנודע לו כי קבוצת אזורים מעוניינת למכור את המלונות שבהם היא מחזיקה – ומכאן זכאותו לדמי תיווך. מנגד, לטענת אזורים, פגישת 2007 לא הצמיחה דבר ולאחריה אף שרר נתק ממושך בין הצדדים עד לחידוש המשא ומתן ביניהם, ועל כן לא זכאי חסן לדמי תיווך כלל. רבות הן המחלוקות בין הצדדים, הן המשפטיות הן העובדתיות, על כן ולמען הנוחות, תוצג ההשתלשלות העובדתית כפי שזו נקבעה על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שמיעת העדויות. יוער כבר עתה כי על חלק מן העובדות הצדדים חלוקים, אך לעת עתה די בהשתלשלות זו ולו רק לשם הבנת התמונה.

 

  1. בשנת 2007 ביקשה קבוצת אזורים למכור את בתי המלון, או את חלקם, שרכשה בשלהי שנת 2006. כוונותיה של קבוצת אזורים נודעו לחסן לאחר שגב' דנה קרייזלר (להלן: קרייזלר), שכיהנה תקופה בדירקטוריון חברת אזורים והייתה מקורבת לישעיהו בוימלגרין (להלן: בוימלגרין), בעל השליטה בקבוצת אזורים, סיפרה לחסן על כוונותיה של קבוצת אזורים למכור את המלונות. יוער כי קרייזלר לא הייתה זרה לחסן באותה העת, שכן הייתה גיסתו של ידידו של חסן, ישראל ועקנין (להלן: ועקנין) שהפגיש בין השניים; ושיתוף הפעולה בין קרייזלר לחסן הוביל לכך שחסן תיווך במספר עסקאות בשירות קבוצת אזורים. כך, לאחר שקרייזלר סיפרה לו על כוונותיה של קבוצת אזורים למכור את המלונות שבהחזקתה, ביקשה ממנו לשמש כמתווך בעסקת המכירה ולמצוא גורם שירכוש את זכויותיה של קבוצת אזורים בבתי המלון. חסן מצדו היה ער לכך שבשנת 2007 רכשה חברה מקבוצת מגדל יחד עם קבוצות נוספות 10% מהזכויות בחברת האם של מלונות פתאל, ואף הקימו איתה קרן להשקעה במלונות באירופה; ועל הרקע הזה סבר חסן כי בשל כניסת גוף איתן כמגדל למלונות פתאל, זו האחרונה עשויה להתאים לרכישת בתי המלון של קבוצת אזורים.

 

1
2...21עמוד הבא