בשלב הבא נפנה בית המשפט לקבוע את שווי העסקה. בעניין זה דחה בית המשפט המחוזי את טענת קבוצת אזורים כי השווי הוא 270 מיליון ש"ח, היא התמורה שהתקבלה בקבוצת אזורים; וקבע כי שווי העסקה הוא 970 מיליון ש"ח – המורכבים מ-270 מיליון ש"ח ששולמו לקבוצת אזורים במישרין, ו-700 מיליון ש"ח נוספים. ביחס לסכום האחרון נקט בית המשפט במונחים שונים, שיש קושי להבין מהם אם הכוונה היא לערבויות או שמא להתחייבויות שנטלה על עצמה מלונות פתאל במסגרת העסקה. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי מלונות פתאל לא לקחה על עצמה התחייבויות כספיות כלשהן של קבוצת אזורים – וכי סכום זה מהווה בפועל את התחייבויותיה של אזורים תיירות לבנקים. מכל מקום, התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי היא כי על קבוצת אזורים לשלם לחסן דמי תיווך בשיעור של חצי אחוז, וזאת מתוך מחצית מ-970 מיליון ש"ח, אותה מחצית שרכשה מלונות פתאל. בית המשפט המחוזי קבע כי מן ה-50% הנותרים, שאותם רכשה א.מ.א מלונות, לא זכאי חסן לדמי תיווך; וזאת מן הטעם שלא תיווך בין א.מ.א מלונות לקבוצת אזורים.
כפי שכבר צוין, במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי טען חסן כי מגיעים לו דמי תיווך בגין העסקה גם מאת מלונות פתאל – אך בית המשפט המחוזי דחה טענה זו לאחר שקבע כי בין חסן למלונות פתאל לא התגבש הסכם תיווך. כאמור, הערעורים שלפנינו לא נוגעים לקביעה זו ולא מצאתי לכן צורך להידרש לה.
טענות הצדדים בערעור אזורים
- 8. האם נכרת חוזה תיווך: לטענת אזורים, שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי נכרת חוזה תיווך בין קבוצת אזורים לבין חסן. לשיטתה, חסן כלל לא טרח לנסות ולאתר גורמים נוספים מלבד מלונות פתאל, לרכישת בתי המלון. כמו כן, חסן עמד בקשר עם קרייזלר בלבד בקבוצת אזורים, וזאת על אף שזו ציינה בפניו שאינה מוסמכת לחתום על הסכם התיווך שהציג לה חסן – וכי ההסכם יועבר למורשה חתימה. עם זאת הסכם כזה לא נחתם מעולם. עוד נטען כי אף אם נכרת חוזה תיווך בעל-פה בין חסן לקבוצת אזורים, הרי שהחוזה לא נוגע לעסקה הספציפית שבוצעה בסופו של יום, שכן עסקת מכירת המניות עוד לא נהגתה אז אצל מי מהצדדים.
מנגד חסן סומך את ידיו בעניין זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתו, הערעור כולו בעניין זה נסוב על ממצאים עובדתיים שקבע בית המשפט שבוססו היטב בראיות והעדויות שהוצגו לפניו.
- האם חסן היה הגורם היעיל: את מרכז כובד הערעור מקדישה אזורים לטענה כי אף אם נקשר חוזה תיווך המתייחס לעסקה שנחתמה בסופו של יום, הרי שחסן לא היה הגורם היעיל לתיווך בעסקה. לטענתה, הפער בין העסקה שנדונה בפגישת 2007 לבין העסקה הסופית הוא כה גדול, עד שלא ניתן לומר כי חסן היה הגורם היעיל בעניין זה. לטענת אזורים, בעוד שבפגישה שארגן חסן הוצע למלונות פתאל לרכוש שישה בתי מלון, העסקה שנחתמה היא לרכישת כל מניות אזורים תיירות המחזיקה ב-12 בתי מלון, לרבות חובות החברה; וזאת כשמחצית מהמניות נמכרו לא.מ.א, צד שלא הוזכר וכלל לא היה קיים בפגישת 2007. חלוף הזמן בין פגישת 2007 לבין העסקה שנקשרה, וכן המשא ומתן שהתנהל בתקופה זו עם גורמים אחרים, לרבות ההסכם שנחתם עם קבוצת שיבולת, מנתקים אף הם את הקשר הסיבתי בין אותה פעולת תיווך בודדת שביצע חסן לבין העסקה שהשתכללה. אזורים מציינת עוד כי על פי ההלכה הפסוקה, על מנת שמתווך יחשב לגורם היעיל, לא די בהיות הפעולה שנקט בבחינת סיבה שבלעדיה אין; וקבלת הטענה כי חסן הוא הגורם היעיל במקרה זה, תרוקן הלכה זו מתוכן. יתרה מכך, אזורים אף חולקת על היותו של חסן סיבה שבלעדיה אין לחתימת העסקה, שכן לטענתה המגעים בין קבוצת אזורים למלונות פתאל חודשו לאחר חודשים של נתק וללא קשר לפגישת 2007.