מצירופם של יעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ויעדי הגיוס לשירות צבאי (סעיף 26טו(ג)(3) לחוק). מספר המתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי ולשירות הצבאי ביחד הוא כדלקמן: בשנת 2013 התגייסו סך הכל 2,722 תלמידי ישיבות (יעד הגיוס המשוקלל – 3,300); בשנת 2014 – 2,581 (יעד הגיוס המשוקלל – 3,800); ובשנת 2015 – 2,882 (יעד הגיוס המשוקלל – 4,500).
ניתוח הנתונים העובדתיים
- האם הנתונים העובדתיים שנסקרו לעיל מלמדים, בהסתברות ממשית ומשמעותית, על קיומו של קשר רציונאלי בין הסדר הגיוס החדש לבין התכליות שבבסיסו ובראשן התכלית של קידום השוויון? לטעמי, לא ניתן להשיב על כך בחיוב.
- בחינת נתוני הגיוס מעלה כי מאז שנת 2010 קיים אמנם גידול עקבי במספרם של תלמידי הישיבות המתגייסים לשירות צבאי: ממציאות של 898 מתגייסים בשנת 2010 למציאות של 2,145 מתגייסים בשנת 2015. מגמה חיובית זו החלה כבר בפרשתרסלר. על כך כמובן יש לברך. אולם אין במספרים אלו כדי ללמדנו כי האמצעים שנקבעו במסגרת הסדר הגיוס החדש מממשים את תכליותיו, לא כל שכן במידה ובהסתברות הנדרשות בשלב זה (ראו והשוו פרשת רסלר, בעמ' 51 ו-75-74 (הנשיאה ד' ביניש)). ראשית, הגידול המשמעותי ביותר במספר תלמידי הישיבות המתגייסים אירע בין השנים 2013-2010, שאז גדל מספרם מ-898 ל-1,972. תקופה זו חלה כל כולה טרם כניסתו לתוקף של הסדר הגיוס החדש. בשנתיים שבהן חל הסדר זה ואשר לגביהן יש בידינו נתונים, גדל מספר תלמידי הישיבות המתגייסים באופן שולי וזניח בלבד. בין שנת 2013 לבין שנת 2014 גדל מספרם ב-104 (גידול שנתי של כ-5%) ובין שנת 2014 לבין שנת 2015 גדל מספרם ב-69 בלבד (גידול שנתי של כ-3%). כאשר בוחנים נתונים אלה בהשוואה לשנים שקדמו לכך, ניכר כי קצב הגידול הואט באופן משמעותי, הן באחוזים הן במספרים מוחלטים.
- שנית, יש להביא בחשבון גם את קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית (ראו הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל דו"ח הוועדה 37 (2012), שם צוין כי קצב גידול האוכלוסייה החרדית עומד על כ-7% לעומת 1.8% באוכלוסייה היהודית בכלל; וכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2059-2009 (2012) זמין כאן:http://www.cbs.gov.il/publications/tec27.pdf, שם נטען כי האוכלוסייה החרדית תגדל ב-686-264 אחוזים בין השנים 2059-2009 לעומת גידול
--- סוף עמוד 54 ---