--- סוף עמוד 366 ---
השנייה צריכה להיעשות, בעקבות "החלטת הררי", בחוק-יסוד ולא בחוק רגיל. כשלעצמי, אילו נתבקשתי להכריע בשאלה החוקתית האמורה בתחילת כהונתה של הכנסת השנייה, הייתי שואל את השאלה הבאה: מהן תפיסות היסוד של החברה הישראלית אותה עת באשר לכינונה של חוקה ובאשר לסמכות הכנסת ליתן חוקה לישראל. הייתי שואל מהו הפירוש הטוב ביותר של ההיסטוריה המשפטית והחברתית עם כינוסה של הכנסת השנייה באשר למפעל החוקה. בהקשר זה הייתי מנתח את הרצף החוקתי מאז הכרזת העצמאות. כמו כן הייתי מבקש לדעת אם במצעי המפלגות בבחירות לכנסת השנייה דובר על המשך מפעל החוקה, ועל המשך פעולתה של הכנסת במתן חוקה לישראל. תשובה חיובית לשאלות אלה הייתה מאפשרת לי לקבוע כבר אז כי חרף הטיעונים החזקים מנגד, לכנסת השנייה נתונה הסמכות המכוננת, אם משום קיומו של רצף חוקתי (לשיטת קלזן) ואם משום התגבשותו של כלל הכרה המכיר בסמכותה החוקתית של הכנסת לכונן חוקה (לשיטת הארט), ואם משום שזהו הפירוש הטוב ביותר לפראקטיקה המשפטית של הקהילייה הישראלית אותה עת (לשיטת דבורקין). ערכתי עתה בדיקה זו. כך, למשל, עיינתי במצעים של כל המפלגות אשר השתתפו בבחירות לכנסת השנייה. ענין החוקה והגשמתה מופיע במרבית המצעים. לעתים קרובות זה נושא מרכזי. במצע של מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י) נקבע כי "על הכנסת השנייה לראות כאחת המשימות הראשונות את סיום מתן חוקי היסוד". לאחר מכן ניתנת רשימה ארוכה של הסדרים חוקתיים מוצעים, כגון חלוקת הסמכויות בין האורגנים של המדינה וזכויות האדם השונות. במצע הסתדרות הציונים הכלליים, מפלגת המרכז (צ), נאמר כי "לשם שמירה על הזכויות הראשוניות של כל אזרח יש הכרח מוחלט במתן חוקת יסוד למדינה". במצעה של מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) (מ) נקבע כי "הכנסת השנייה חייבת לתקן את אשר עיוותה הכנסת הראשונה, ולחוקק חוקת-יסוד למדינה, חוקת ישראל, בכדי שתבטיח בין השאר" – וכאן באה רשימה מקיפה של עניינים הצריכים להיקבע בחוקה. במצעה של תנועת החרות (ח) נקבע:
"מפא"י ותומכיה מנעו בכוונה תחילה מן האסיפה המכוננת את מלוי תפקידה הראשוני: מתן חוקת-יסוד למדינה. על הכנסת השנייה לתקן את המעוות".
בהמשך נקבע תוכנה של "חוקת היסוד". במצעה של המפלגה הפרוגרסיבית (פ) נאמר כי -
"... כדי לשמור על דמותה הדמוקרטית והעממית של מדינתנו, הכרח הוא לתת חוקה למדינה. המפלגה הפרוגרסיבית מציינת בצער, שהכנסת הראשונה לא מילאה תפקיד זה. ההחלטה שנתקבלה בכנסת הראשונה לפי הצעת נציג המפלגה הפרוגרסיבית, על חוקת-יסוד, שתהיה בנויה פרקים – פרקים, לא נתגשמה אף היא. המפלגה הפרוגרסיבית תילחם בכנסת השנייה למען חוקה בעלת תוכן סוציאלי עמוק, שתחזק את שלטון החוק במדינה ... ".