--- סוף עמוד 367 ---
במצעה של אגודת ישראל נקבע כי "כל עוד הרוב בין נציגי המוסדות המחוקקים איננו מכיר בסמכות התורה כחוק עליון שאין לעבור עליו, תתנגד היהדות החרדית למתן חוקה יסודית נוקשה למדינה". במצעה של המזרחי ודתיים בלתי מפלגתיים (ב) לא נאמר דבר בעניין החוקה. במצעה של רשימת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (ק) נאמר כי "מאז קום המדינה אנו לוחמים למען חוקה ריפובליקאית דמוקראטית וחילונית". ברשימת הפועל המזרחי (תורה ועבודה) (ו) נקבע כי -
"הפועל המזרחי רואה כתפקידה של הכנסת השנייה השלמת חוקי היסוד לסדרי הממשל וסמכויותיו, זכויות הפרט וחובותיו, סדרי המשפט והיסודות החברתיים של המדינה. הפועל המזרחי ילחום על כך, שחוקים אלה יהיו ביטוי לאורח חיים דמוקרטי אמיתי ברוח תורת ישראל".
ברשימת ספרדים ועדות המזרח (ס"ד) נאמר כי הם יתמכו בקו המדיני החדש של הסתדרות הציונים הכלליים. במצע של התאחדות התימנים לישראל (ל) לא נאמר דבר על החוקה.
.17דומה שלא יכול להיות ספק כי שאלת החוקה וחוקי היסוד עמדה על סדר היום הלאומי, נדונה בבחירות, והמפלגות השונות נקטו עמדה ברורה בעניין זה. אמת, עניין החוקה וחוקי היסוד לא היה העניין היחיד על סדר היום הלאומי. אך אין בכך ולא כלום. די בכך שהעניין הובא לתודעת הבוחר, אשר נתן דעתו לשאלת החוקה. אם בבחירות קרובות לכנסת תוצג חוקת המדינה, והעם יתבקש בהצבעתו למפלגות השונות על רקע מכלול מצעיהן – ליתן ביטוי להסכמתו או לאי-הסכמתו לחוקה, כלום יעלה על הדעת לטעון, כי לא יהא בכך אישור אותנטי של העם לחוקה? אכן, הקובע הוא הבנתה של הקהילייה – ובעקבותיה הבנתו של בית המשפט – והבנה זו הייתה קיימת בבחירות לכנסת השנייה ולאחריהן. אין אפוא כל סיבה לשלול את הרצף החוקתי ולמנוע מהכנסת השנייה – על בסיס הטיעונים שכבר הבאנו – מלהיות בעלת סמכות מכוננת המוסמכת ליתן חוקה לישראל. אכן, עם כינוסה של הכנסת השנייה הציגה (ביום 22.12.52) הממשלה החדשה את קווי היסוד לתכנית הממשלה. הפיסקה הראשונה בקווי היסוד לפני כל פיסקה אחרת, לרבות הפיסקה בדבר "הדאגה לבטחון המדינה ולקיבוץ גלויות" – קובעת כי "בשורה של חוקי-יסוד שיצטרפו לחוקת יסוד של ישראל – יבוצר ויובטח המשטר הדמוקרטי במדינה". בהמשך באה שורה ארוכה של פיסקאות משנה – התופסות כמחצית מקווי היסוד כולם – באשר לתוכן החוקה העתידה.
.18שאלת הרציפות הקונסטיטוציונית בכוחה של הכנסת ליתן חוקה לא התעוררה