--- סוף עמוד 377 ---
.28בכנסת האחת-עשרה נמשך הדיון בהצעתו של רובינשטיין, לאור דין הרציפות שהוחל עליה. עם זאת, הדיון בהצעה לא הסתיים בחקיקתה (לניתוח הסיבות, ראה רובינשטיין, בספרו הנ"ל, בעמ' 706). שינוי של ממש חל בכנסת השתים-עשרה. שר המשפטים החדש, חבר הכנסת ד' מרידור, הגיש לממשלה הצעת חוק-יסוד: זכויות האדם. ההצעה לא קודמה. על רקע זה הניחו חברי הכנסת אלוני ורובינשטיין הצעות משלהם על שולחן הכנסת. חברת הכנסת אלוני הציגה את הצעת ועדת המשנה שעמדה בראשה ושלא הגיעה לידי קריאה שנייה ושלישית בכנסת העשירית. בהציגה את הצעתה ציינה חברת הכנסת אלוני:
"במגילת העצמאות קבענו שתהיה חוקה. הכנסת הראשונה החליטה לדחות עניין זה – פרקים פרקים – ובינתיים, על מנת שלא יהיה חלל ריק, אימצנו את החוקים שהיו קיימים בתוקף קודם לכן... ושלבים שלבים התחלנו להכין את החוקה של מדינת ישראל. ואולם, חוק-יסוד: זכויות האדם נדחה, אלא שעם השנים גבר הצורך לקבל חוק זה" (ד"כ 115(תש"ן) 401).
חבר הכנסת רובינשטיין אימץ את הצעת שר המשפטים. הצעה זו כללה בחובה שריון פורמאלי ומהותי גם יחד. בהצעה נכללה הוראה בדבר ביקורת שיפוטית על חוקתיות חוקים הפוגעים שלא כדין בזכויות אדם מוגנות. שר המשפטים ביקש להסיר את הצעתה של חברת הכנסת אלוני. הוא הודיע כי הממשלה משאירה חופש הצבעה לעניין הצעתו של חבר הכנסת רובינשטיין. הוא עצמו – שבפעולתו קידם רבות את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם – הסביר את עיקרי הצעתו, וביקש לאחד את חברי הבית כולם לתמוך בה. הצעתה של חברת הכנסת אלוני הוסרה. הצעתו של חבר הכנסת רובינשטיין – היא הצעת שר המשפטים – עברה לוועדה. הצעת החוק לא הובאה על-ידי הוועדה לקריאה שנייה ושלישית.
.29בשלהי הכנסת השתים-עשרה נקט חבר הכנסת רובינשטיין – אשר לזכותו יש לזקוף את קידום מפעל זכויות האדם החוקתיות – בצעד חדש. הוא "שלף" מתוך הצעת השר מרידור – אשר נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט – מספר זכויות, והגישן לקריאה טרומית כחוק יסוד נפרד. הוא הניח על שולחן הכנסת, בין השאר, את הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק ואת הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. שתי ההצעות עברו, בשלהי הכנסת השתים-עשרה, את תהליך החקיקה. כך התקבלוחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (ראה הדיונים בקריאה הראשונה, ד"כ (תשנ"ב) עמ' 1235, 1527; בקריאות השנייה והשלישית, ד"כ (תשנ"ב) 3781) וחוק-יסוד: חופש העיסוק (ראה הדיונים בקריאה הראשונה, ד"כ 2595; בקריאות השנייה והשלישית, מושב רביעי, עמ' .3390לניתוח הדיונים בכנסת, ראה קרפ, במאמרה הנ"ל). בהציגו את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לקריאה השנייה והשלישית, הדגיש יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ א' לין – שתרם רבות לחקיקת חוקי היסוד בכנסת השתים-עשרה – כי חוק היסוד מהווה חלק מחוקת המדינה. ואלה דבריו: