--- סוף עמוד 376 ---
הצעת חוק-יסוד: מגילת זכויות היסוד של האדם הונחה (ביום 1.3.83) על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. בדברי ההסבר צוין כי "יש צורך בחקיקת חוק-יסוד בנושא זכויות האדם שכן ראוי לשריין עניינים מהותיים אלה בחוק-יסוד העומד מעל לחקיקה הרגילה והשוטפת" (שם, בעמ' 111). בדברי המבוא שלו – בהציגו את ההצעה בקריאה ראשונה (ביום 1.1.83) – הדגיש חבר הכנסת רובינשטיין כי:
"הצעת חוק זאת... מבוססת על עקרון השריון של זכויות היסוד של האדם ושל האזרח. היא קובעת גם מערכת שתאפשר בדיקה שיפוטית, משולבת בהצעת חוק-יסוד: החקיקה, של הפרת השריון הזה, של פגיעה ברעיון שזכות היסוד של האדם ושל האזרח עומדת מעל רצון הרוב ומעל חקיקה שוטפת ושרירותית" (ד"כ 96(תשמ"ג)).
בסיום דבריו ציין חבר הכנסת רובינשטיין, כי בדיון בהצעת חוק יסוד זו יש משום המשך מפעל החוקה:
"הצעת חוק זו, אם תתקבל, תשלים כמעט את מלאכת החקיקה, את חיבור החוקה, שהוטלה בהכרזת העצמאות על האסיפה המכוננת, שהפכה להיות הכנסת הראשונה. כזכור לנו, חברי הכנסת, האסיפה המכוננת לא מילאה את התפקיד החשוב שהטילה עליה הכרזת העצמאות. במקום מילוי התפקיד הזה היא קבעה כי החוקה תינתן פרקים-פרקים באמצעות חוקי יסוד שיתחברו יחדיו ויתחברו לחוקה אחת.
נדמה לי שכאשר הכנסת תקבל... את הצעת החוק הזאת ואת הצעת חוק-יסוד: החקיקה, היא תוכל גם להשלים את מלאכת חיבור החוקה. אם יקרה כדבר הזה, תיזכר הכנסת שלנו, הכנסת העשירית, כמי שמילאה במאוחר אחר ההוראה החשובה של מתן חוקה למדינת ישראל, ויהיה זה לכבודה, ויהיה זה ציון לשבחה, שהיא תעשה כן ותמלא במקום שהכנסות האחרות החסירו" (שם, בעמ' 1514).
חברת הכנסת אלוני – יושבת-ראש ועדת המשנה – תמכה בהצעת החוק. היא הזכירה בדבריה את האסיפה המכוננת (שם, בעמ' 1515). חבר הכנסת שחל תמך אף הוא בהצעת החוק וזכויותיו. הוא הדגיש כי "הדבר החשוב ביותר הוא השלטתם של עקרונות יסוד אלה על החקיקה השוטפת של הכנסת... עיגון זכויות האדם בחוק-יסוד מניח מכללא מתן עדיפות נורמאטיבית לזכויות אלה על פני הסדרים הקבועים בחוק רגיל של כנסת" (שם עמ' 1518). עם סיום הדיון הועברה ההצעה לוועדת החוקה של חוק ומשפט, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הדיון המחודש לפני הוועדה היה מקיף ויסודי (ראה דיוני הוועדה לחוקי היסוד בכנסת העשירית). הדיון כולו התנהל, כמובן, על יסוד ההנחה – שעליה חזרו במפורש לא פעם – כי בגדריה של החוקה בכלל, ושל הפרק על זכויות האדם בפרט, הכנסת מוסמכת לשריין את הוראות החוקה, הן בשריון פורמאלי והן בשריון מהותי. ההצעה לא הובאה לקריאה שנייה ושלישית בשל הקדמת הבחירות.