--- סוף עמוד 378 ---
"חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוכן במשך ישיבות רבות בוועדת החוקה, ואני מדגיש הפעם: בוועדת החוקה חוק ומשפט בתוקף היותה ועדת החוקה של כנסת ישראל" (ד"כ רביעי (תשנ"ב) 3782).
.30במרץ 1994ביטלה הכנסת את חוק-יסוד: חופש העיסוק המקורי, וחוקקה תחתיו חוק-יסוד: חפש עיסוק חדש. בחוק-יסוד זה תוקנו גם מספר הוראות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהציגו את הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק החדש לקריאה שנייה ושלישית ציין יושב-ראש הוועדה , ח"כ צוקר, כי הדיון בחוק היסוד נעשה במסגרת סמכות הכנסת כאסיפה מכוננת. ואלה דבריו:
"... אני מבקש להזכיר שהדיון כיום נערך כאשר אנחנו יושבים כאסיפה מכוננת. בזה אנו ממשיכים דיונים רבים שהיו בעבר בבית הזה, שהתקיימו כאשר הבית הזה חובש את כיפת האסיפה המכוננת, את כובע האסיפה המכוננת. בהיותנו ממשיכים אותה החלטת הררי האומרת: אנו נשלים את חוקתה של מדינת ישראל פרקים פרקים, על-ידי חוקי יסוד ...
מאז 1948הכנסת בעצם מועלת בחלק מתפקידה כאשר היא איננה משלימה את כינונה של חוקה למדינת ישראל ואינה משלימה את המשימה שהיא נטלה על עצמה, הן בהיותה אסיפה מכוננת והן בהיותה ממשיכה של החלטת הררי.
נכון, הכנסת הזאת השלימה כמעט את החלק המוסדי של זכויות החוקה הישראלית, אותם חוקי יסוד העוסקים בממשלה ובכנסת, בצבא, במינהל מקרקעי ישראל, במבקרת המדינה, בנשיא המדינה וכו'. גם אם החוקים הללו עדיין אינם משוריינים ואין להם מעמד עדיף על פני חוק רגיל, הרי שבתחום הזה עשתה הכנסת, כסיפה מכוננת, צעדים של ממש קדימה.
...
המעילה הגדולה של הכנסת בתפקידה היא בתחום זכויות האדם. רק לפני שנתיים החלה הכנסת הזאת לבצע את מה שהייתה אמורה לבצע כבר ב-1949, היינו התקנת מגילת זכויות האדם בעבור אזרחי ישראל. לפני שנתיים התקינה הכנסת הזאת, בצעד מהפכני של ממש, שני חוקי יסוד, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, ולא לחינם כונה הצעד הזה מהפכה חוקתית, שאנו עומדים רק בתחילתה ..." (שם, ד"כ (תשנ"ד) 5362).
חבר הכנסת י' כץ התרעם על דרכי העבודה של הכנסת שעה שהיא משמשת כאסיפה מכוננת. הוא עמד על כך כי:
"לכל תלמיד שנה א' בפקולטה למשפטים אומרים שאנחנו אסיפה מכוננת. מהכנסת הראשונה דרך כל הכנסות עד היום. אנו אסיפה מכוננת, משום שיש לנו סמכות לחוקק חוקה, וחוקי היסוד הם חלק מאותה חוקה עתידית" (שם, בעמ' 5368).