"היה ויכוח בכנסות קודמות, האם הכנסת יכולה כלל לשריין חוקים – כנגד שינויים ברוב רגיל, ונתקבלה, פחות או יותר, הדעה – וגם היא עדיין שנויה במחלוקת – שכאשר מדובר בתפקידה של הכנסת כרשות מכוננת – דהיינו כאשר היא פועלת כנותנת חוקה, כאשר היא מחוקקת פרק מהחוקה – היא יכולה לקבוע מעמד עליון לחוק מסוים. אם יתקבל, למשל, חוק זכויות האדם ... אזי בחוק כזה, שהוא חוק-יסודי בחוקה,
--- סוף עמוד 380 ---
יש מקום לומר: החוקה עומדת מעל לחוקים. זה מוכר על-ידי משפטנים. זה הוכר באורח עקיף על-ידי בית המשפט העליון. אבל, הייתכן שחוק פיננסי רגיל של הכנסת יקבל מעמד כזה? הכיצד אפשר לקבוע שחוק פיננסי של הכנסת יעמוד מעל לחקיקה הרגילה של כנסות לעתיד לבוא? אם כן, מחר, או בשבוע הבא – במועד יותר קרוב לבחירות – תקבל הכנסת חוק שיקבע, שאי-אפשר לשנות את תקציב המדינה או את השכר או את החסכונות או את ההקצבות לישיבות או את ההקצבות להתנחלויות אלא ברוב של 80חברי הכנסת, של 90חברי הכנסת, של 120חברי הכנסת. למה לא? הרי ערב הבחירות הכל 'הולך' וזה פופולרי ואסור להתנגד לזה. האם מישהו מאמין שהדבר הזה יחזיק מעמד בבית-משפט? האם מישהו מאמין שהחוק הזה ייחשב כחוק-יסוד קונסטיטוציוני? האם מישהו מאמין שהדבר הזה רציני? הרי הסעיף הזה איננו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב" (ד"כ (תשמ"ד), 2790).
הקריאות השנייה והשלישית התקיימו בו ביום. לשאלותיו של ח"כ רובינשטיין לא ניתנה כל תשובה. יש בהן כדי להצביע על תפיסה שהייתה מקובלת היטב בכנסת, שהבחינה בין חוקי יסוד (שהם פרי סמכות המכוננת של הכנסת) לבין חקיקה רגילה (שהיא פרי סמכותה המחוקקת). אציין גם – אגב אורחא – כי בדברי המבוא של חברי הכנסת ש' אלוני (יושבת-ראש ועדת המשנה לחוקי יסוד) ו-א' קולס (יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט) לחוברת על דיוני הועדה לחוקי-יסוד בכנסת העשירית (תשמ"ד) ציינו השניים:
"האסיפה המכוננת שנבחרה ב-1949, בהתאם לאמור ב'הכרזת העצמאות' החליטה שלא לחוקק חוקה ולא להתפזר. היא הכריזה על עצמה ככנסת הראשונה, והתפקיד להכין חוקה הועבר לכנסת זו ולבאות אחריה במסגרת "חוק-יסוד" אשר יוכנו פרקים פרקים ויכונסו בעתיד, עם תום מלאכת הכנת חוקי-היסוד, לחוקת המדינה. ההחלטה האמורה העניקה לכנסת מעמד של אסיפה מכוננת, ובאופן זה מעשה חקיקת 'חוק-יסוד' וכינוסם לחוקה נותר ליוזמת חברי הכנסת וליוזמת הממשלה, או לפחות לנכונותה לשתף פעולה עם הוועדה המתאימה בכנסת, היא 'ועדת חוקה חוק ומשפט' והוועדה ל'חוק-יסוד'".