--- סוף עמוד 401 ---
ולמעמדם של נמנעים. היא נוקטת בדרך המלך בקובעה שחוק-יסוד אינו "חוק" כלל, אלא הוא מהווה חוקה. כתוצאה מכך נפתח הפתח לפיתוח שיטתי ומסודר של מכלול כללים חוקתיים הקשורים לחוקה. היא מקילה על הצטרפותה של ישראל לקהילת הדמוקרטיות החוקתיות. לבסוף, היא מהווה ביטוי למרכזיותה של הכנסת במרקם הדמוקרטי הישראלי. הכנסת היא בעלת סמכות מכוננת. הכנסת היא בעלת סמכות מחוקקת. אמת, בהפעילה סמכויות חקיקה מוטלות על הכנסת מגבלות פרי תפיסות היסוד של החברה המעוגנות בחוקה ובחוקי היסוד, והמשקפות את הרצון הלאומי שלנו. עם זאת, שעה שהכנסת מפעילה את סמכותה החוקתית היא חופשית לכונן חוקה בישראל.
בידי הכנסת, כבעלת סמכות מכוננת, הפקידה החברה הישראלית את גורל החוקה.
- חוק היסוד וחקיקה רגילה
א. התמשכות מפעל החוקה ובעיותיו
- הכנסת מוסמכת לכונן חוקה. סמכות זו באה לה עם הקמת המדינה. אותה עת היא הייתה מלווה בתהליך מהפכני של שחרור לאומי. הסמכות המקורית לא הוצאה מיד מהכוח אל הפועל. כבר במועצת המדינה הזמנית היה ברור שחיבור החוקה עשוי להתארך ולא להסתיים תוך תקופה קצרה. "החלטת הררי" קבעה כי החוקה תכונן פרקים פרקים.
המציאות הפוליטית הביאה לכך שהחוקה לעתים כוננה לא רק "פרקים פרקים" אלא אף "אטומים אטומים" (ראה קרפ, במאמרה הנ"ל). כתוצאה מכך, כוננה החוקה בלא שהדבר הוצמד לאירוע חברתי יוצא דופן. כמו במדינות רבות אחרות - כגון קנדה, שוודיה, ספרד - החוקה שלנו הינה פרי התפתחות חברתית טבעית. היא תוצאה של "אבולוציה"
מתמשכת ולא "רבולוציה" חד-פעמית (ראה: ACKERMAN, THE FUTURE OF LIBERAL
;REVOLUTION, SUPRA, AT 47; E. MCWHINNEY, CONSTITUTION MAKING (1981) 13
:R. R. LUDWIKOWSKI AND W. R. FOX, THE BEGINNING OF THE CONSTITUTIONAL ERA
A BICENTENNIAL COMPARATIVE ANALYSIS OF THE FIRST MODERN CONSTITUTIONS
WASHINGTON D.C., 1993) 194)). זאת ועוד: משך כינון החוקה בישראל משתרע על תקופה ארוכה, שאין לו אח ורע בהיסטוריה החוקתית של מדינות אחרות. מקובל הוא במדינות שונות שכינון החוקה משתרע על מספר שנים. יוצא דופן הוא שהמפעל מתמשך מבר לארבעים שנה. יש לכך בישראל, הסברים פוליטיים וחברתיים. לעתים חסר הרצון הפוליטי להוציא את הסמכות החוקתית מהכוח אל הפועל. לעתים נמנע הדבר בשל אירועי השעה. אכן, שונים אנו מעמים אחרים, וגם בעניין כינון החוקה יש לנו ייחוד משלנו.
- התמשכות זו של מפעל החוקה גוררת עמה בעיות קשות. ניסוחם של חוקי היסוד שונה הוא ברמת הכלליות שבהם. חלקם הקטן כולל הוראות "כבילה", כלומר הוראות באשר לדרכי שינויים של חוק היסוד; חלקם הגדול שותק בעניין דרכי השינוי; חלקם הקטן של חוק היסוד כולל הוראות "שריון", כלומר הוראות באשר לכוחם של חוקי