M.J. PERRY, MORALITY, POLITICS AND LAW (NEW YORK, 1988) 147). ברוח דומה
ציין פרופ' ביקל (:(BICKEL
WHEN THE PRESSURE FOR IMMEDIATE RESULTS IS STRONG ENOUGH AND EMOTIONS"
RIDE HIGH ENOUGH [LEGISLATORS] WILL ORDINARILY PREFER TO ACT ON
EXPEDIENCY RATHER THAN TAKE THE LONG VIEW ... NOT MERELY RESPECT FOR THE
RULE OF ESTABLISHED PRINCIPLES BUT THE CREATIVE ESTABLISHMENT AND RENEWAL
OF A COHERENT BODY OF PRINCIPLED RULES - THAT IS WHAT OUR LEGISLATORS
HAVE PROVEN THEMSELVES ILL EQUIPPED TO GIVE US. JUDGES HAVE, OR SHOULD
HAVE, THE LEISURE, THE TRAINING AND THE INSULATION TO FOLLOW THE WAYS OF
THE SCHOLAR IN PURSUING THE ENDS OF GOVERNMENT. THIS IS CRUCIAL IN
... SORTING OUT THE ENDURING VALUES OF A SOCIETY
--- סוף עמוד 426 ---
THE COURT CAN] APPEAL TO MEN'S BETTER NATURES, TO CALL FORTH THEIR) ...
ASPIRATIONS, WHICH MAY HAVE BEEN BEEN FORGOTTEN IN THE MOMENT'S HUE AND
.(CRY" (A. BICKEL, THE LEAST DANGEROUS BRANCH (1962) 24-26
אכן, אין לו לשופט לא חרב ולא ארנק. כל שיש לו הם עצמאותו ואי תלותו. לחם חוקו הינם ערכי היסוד, ביניהם הוא מאזן באופן אוביקטיבי. אין הוא מחפש כוח.
אין הוא תאב שלטון. אין הוא מבקש להטיל השקפתו האישית על החברה. הוא מבקש אך לעשות צדק במסגרת המשפט, ולעשות משפט שיהיה צודק. מאז הקמתה של מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון - ועמו החברה הישראלית כולה - כמבצר הדמוקרטיה הישראלית. ידועים דבריו של השופט ברנזון, לפיהם "בית משפט זה הוא המעוז הבטוח והאובייקטיבי ביותר שיכול להיות לאזרח בריבו עם השלטון." (בג"צ 287/69 מירון נ' שר העבודה [54], בעמ' 362). תפקיד זה מקבל משנה תוקף עם חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם. סביב זכויות האדם נבנו חומות מגן נוספות. על שמירתן מופקד בית המשפט. עליו הוטל התפקיד החוקתי לשמור על תפיסות היסוד וערכי היסוד של של
החברה הישראלית, כפי שהם מצאו ביטוי בחוקי היסוד (ראה: ,H. H. WELLINGTON
COMMON LAW RUES AND CONSTITUTIONAL DOUBLE STANDARDS: SOME NOTES ON"
ADJUDICATION" 83 YALE L. J. (1973-74) 221 עליו לאזן בין עקרונות היסוד של החברה הישראלית (כפי שהם מבוטאים בחוקי היסוד) לבין צרכי הטווח הקצר של היומיום (כפי שהם מבוטאים בחקיקה הרגילה). עליו הוטלה המשימה "לחשוף את הערכי והבסיסי, תוך דחיית הארעי והחולף" (בג"צ 693/91 [51], בעמ' 780).