למסגרת עניין של "מה בכך" (DE MINIMIS) - אין לראותה כפגיעה, ואין צורך
להיכנס לבחינה החוקתית של השלב השני (השווה (JONES V. THE QUEEN (1986 [116]). עקרונית ניתן לומר, כי פגיעה בקניין מתרחשת כאשר הערך הרכושי של אינטרס קטן לעומת ערכו עובר לפעולת החקיקה. עם זאת, פעולות השלטון הרגילות והיום-יומיות עלולות להשפיע על ערך רכושו של הפרט. האם לראות בהן פגיעה בקניין המחייבת בחינה חוקתית בגדריה של פסקת ההגבלה או לשלול מהן את סיווגן כפגיעה? שאלות אלה יעסיקו אותנו בעתיד, ומן הראוי להשאירן בצריך עיון.
--- סוף עמוד 431 ---
על-כן מבקש אני להשאיר בצריך עיון את "מיקומו" של הדיון שחברי הנשיא עורך בחקיקת המס, האם מקומו הראוי הוא בהגדרת המושג "פגיעה".
- קביעת היקפה של חירות הקניין הוא תפקיד חשוב המוטל על הרשות השופטת.
בהגשמתו של תפקיד זה יש מקום, כמובן לפנות למשפט ההשוואתי. בעניין זה נדרשת "הערת אזהרה" משולשת: ראשית, מבנה ההסדר החוקתי במדינות השונות שונה זה מזה.
מבנה ההסדר משפי על פרשנותו. כך, למשל, חוקת ארצות-הברית אינה מגינה על הקניין באותו אופן שבו עושה זאת חוק היסוד שלנו. המבנה החוקתי של זכות הקניין
בחוקה האמריקנית יוצא מאיסור הנטילה (TAKING) ללא פיצוי נאות, ומסיק ממנו הסדרים שאינם קשורים לנטילה. כמו-כן חסר ההסדר האמריקני פסקת הגבלה מפורשת.
כל אלה מקשים על פיתוח הגנה מלאה על הקניין בארצות-הברית, ומסבכים ללא הכר את
ההלכה החוקתית (ראה: B. A ACKERMAN, PRIVATE PROPERTY AND THE CONSTITUTION
"NEW HAVEN, 1977) 3, 113, 189; J. L. SAX, "TAKINGS AND THE POLICE POWER)
YALE L. J. (1964-65) 36 74). שנית, היקפה של הזכות החוקתית נגזר מתפיסת החברה באשר לחשיבותה. כך, למשל, בארצות הברית - בשל טעמים הסטוריים שונים - ניתן להגנה החוקתית על הקניין מעמד יחסי נמוך. עמד על כך השופט פרנקפורטר בציינו:
THOSE LIBERTIES OF THE INDIVIDUAL WHICH HISTORY HAS ATTESTED AS THE"
INDISPENSABLE CONDITIONS OF AN OPEN AS AGAINST A CLOSED SOCIETY COME TO
THIS COURT WITH A MOMENTUM FOR RESPECT LACKING WHEN APPEAL IS MADE TO
"LIBERTIES WHICH DERIVE MERELY FROM SHIFTING ECONOMIC ARRANGEMENTS
(KOVACS V. COOPER (1949) [97], AT 95)
לעומת זאת, בגרמניה מוענק לזכות זו מעמד בכורה. היא נתפסת כזכות מרכזית
(ראה D. P. CURRIE, THE CONSTITUTION OF THE REPUBLIC OF GERMANY