--- סוף עמוד 472 ---
הוראה האומרת להגביל את כוחה של הכנסת לשנות את החוק - הוראה זו לא תתפוס מעיקרה, בהיות הכנסת נעדרת סמכות לחוקקה. הוראת חוק זו, לדעתי, הינה אנטי-דמוקרטית בעליל: הוראת חוק היא המשליטה את המיעוט על הרוב, הוראת חוק היא שהעם לא הסמיך את נציגיו לחקוק. יתרה מזאת: חוק מעין זה - בהיעדר חוקה של אמת - אני רואה בו סכנה אמיתית וקרובה לדמוקרטיה בישראל, גם להלכה גם למעשה, ואכלה בו את אשפתי.
- על כל אלה נוסיף ונדבר להלן, ובמקום זה לא ביקשנו אלא להסביר על שום מה ולמה רואים אנו את נושא סמכותה של הכנסת לחוקק חוקה (נוקשה) - אם תרצו: לחוקק חוקים משוריינים - כנושא הנעלה על כל הנושאים הנדונים שלפנינו. ואלו הן שיבולים מעט שאטחן.
- וזו תהא דרכנו שלהלן: בראשית נבדוק את שאלת סמכותה המכוננת של הכנסת, לאמור, את נושא סמכותה של הכנסת לחוקק חוקה. בפרק זה נסביר מדוע זה, לדעתנו, אין לה לכנסת סמכות מכוננת, ומדוע זה אין בכוחה של הכנסת לחוקק חוקה (נוקשה) לישראל. באותו הקשר נוסיף ונאמר דברים על הסכנות הטמונות בסמכות מכוננת או בריבונות בלתי מוגבלת כי נכיר לכנסת על דרך ההלכה, בלא שנושא זה עמד להכרעתו של העם ולבחינתן של דעות על הטובות ועל הרעות שסמכות לכונן חוקה מקפלת בתוכה.
משנגיע למסקנה זו נוסיף ונשאל את עצמנו: בהיעדרה של סמכות מכוננת, האם קנתה הכנסת, מעיקרו של דין, סמכות לחוקק חוקים "משוריינים"? במקום זה נתווה את דרכנו, ונסביר מדוע זה, לדעתנו, אכן קנתה הכנסת סמכות לחוקק חוקים משוריינים, ומה הן מגבלות סמכותה זו.
נפתח אפוא בנושא סמכותה המכוננת של הכנסת.
הסמכות המכוננת - ההיית או חלמתי חלום?
- כיצד נזהה סמכות למתן חוקה? כיצד נדע אם ניתנה סמכות לכונן חוקה, ואם ניתנה סמכות - מי הוא בעל סמכות? כיצד נדע אם כוננה החוקה ואם נורמה פלונית נורמה של חוקה היא? שאלת זיהויו של בעל הסמכות לכונן חוקה והשאלה אם נורמה פלונית הינה נורמה של חוקה, שתי שאלות אלו כרוכות ואחוזות הן זו בזו עד לבלי הפרד, והשתיים היו לאחדים. בעל סמכות לכונן חוקה מכונן חוקה, ונורמה שיצאה מלפני אותו בעל סמכות בכוונה כי תהיה נורמה של חוקה הינה נורמה של חוקה.
וביודענו כי חוקה מחזיקה את נורמות העל של המדינה - נורמות שאף הרשות המחוקקת תרכין ראשה לפניהן ותשתחווה להן - מסקנה נגזרת מאליה היא, שלמצער לעיין קיומה של סמכות לכונן חוקה, ולעניין זיהויו של בעל הסמכות לכונן חוקה, לא יעלה ולו צל ספק: לא על קיום הסמכות ולא על זיהוי בעל הסמכות. הדבר למד מעניינו, והמאריך יחסיר.