חבר-כנסת יוסף סרלין סבר שהכנסת השנייה ואלו שלאחריה אין ולא תהיה בידיהן סמכות מכוננת. ואלה היו דברים שאמר:
--- סוף עמוד 492 ---
"...אנו נבחרנו כאספה מכוננת; ואותו בית ששינה את שמו מ'אספה מכוננת' ל'כנסת', הובטח לו שאין שינוי השם בא אלא לתפארת המליצה העברית. כאספה מכוננת הוטל עלינו תפקיד אחד ויסודי: לקבל ולתת חוקה לעם. ברגע שהאספה המכוננת הזאת המכנה את עצמה 'כנסת', הסתלקה והשתמטה, על-ידי רוב המפלגות היושבות בקואליציה, מלתת לעם חוקה, תם מועדה ופקעה סמכותה;
ואי-אפשר לבוא לאחר שנתיים ולהציע לאותה אספה מכוננת שתכהן ככנסת עוד שנתיים. ברגע שהאספה המכוננת שהפכה לכנסת לא מילאה את תפקידה ואינה רוצה למלא את התפקיד של מתן חוקה לעם, היא מעלה באמון העם; ולא ייתכן שיביאו לה עכשיו שטר-ישיבה של עוד שנתיים בכנסת" (ד"כ 7, בעמ' 214).
על דעתו של חבר-כנסת מנחם בגין ניתן ללמוד מדברים אלה שאמר:
"... אני משוכנע - ובסוף דברי אני רוצה להביע את הכרתי - שיבוא יום ותיבחר על-ידי עמנו ממשלה אשר תקיים את ההבטחה הראשונה שניתנה לעם עם קום המדינה, לאמור: לבחור באסיפה מכוננת שתפקידה העיקרי בכל מדינה שקמה לתחיה הוא לתת חוקה לעם, ותתקבלה הערובות התחיקתיות לחירות האזרח ולחירות העם כולו..." (ד"כ 20 (תשט"ז) 2220).
גם חבר-כנסת אזניה סבר כי הכנסת אינה מחזיקה בסמכות של אסיפה מכוננת. וכך אמר (בשם הרוב בוועדת החוקה, חוק ומשפט):
"... נניח שיחליטו עכשיו בכנסת על סעיף כזה, שיקראו לו 43א או 44, ואחר כך יציע מישהו בכנסת הצעה לסדר-היום, לפי אותה הדרך הארוכה או הקצרה - אבל לא בדרך מקרה - יציע לבטל את הסעיף הזה המחייב רוב של שני שלישים, של 80 קול. הלא אנחנו איננו 'קונסטיטואנטה', ואילו היינו אסיפה מכוננת, צריכים היינו לקבל החלטה כזאת בסעיף כזה ברוב של שני שלישים. וכי חושבים אתם שיש איזה 'ראציו לגיס' שב-54 נגד 52 או ב-54 נגד 40 יחליטו על משהו שעליו יצטרכו להחליט בעתיד ברוב של 80? 54 נגד 40 לא יחייבו שרק 80 יוכלו לשנות את הסעיף. יתכנסו אחר-כך חברי הכנסת וברוב רגיל יבטלו את הסעיף הזה. זה אינו חוק קונסטיטוציוני במובן זה שאין לבטל בעזרת חוק אחר, באורח חוקי, סעיפים מסעיפיו" (ד"כ 23 (תשי"ח) 926).
וכן שר המשפטים, דב יוסף:
--- סוף עמוד 493 ---
"גם אינני סבור שיש חוק אשר עומד 'מעל למחוקק הרגיל'. אין לנו שני מחוקקים. יש לנו רק הכנסת, ולדעתי אי-אפשר על-ידי חוק של הכנסת להגביל את זכותה לחוקק, ואם יש סעיף כזה בחוק כלשהו רשאית הכנסת, לדעתי, להחליט על-ידי רוב רגיל לבטל את הסעיף המגביל כביכול את זכותה.