אכן, גם אם בבחירות שלכנסת השנייה ולכנסות שלאחריה עלתה שאלת החוקה בדרך זו או אחרת, לא הייתה זו אלא שאלה בין שאלות, ומפלגות כתבו במצעיהן את שכתבו כדי לקנות לבם של בוחרים, כמקובל בבחירות מאז ומעולם, בארצנו ובכל העולם.
--- סוף עמוד 491 ---
וידענו כולנו כי בבחירות שלכנסת השנייה ולכל כנסות שלאחריה, דיברו הכול על שלום ועל ביטחון, על מדיניות תקיפה ועל מדיניות מתונה, על פער עדתי ועל מיזוג גלויות, על רווחת האדם ועל רמת החיים. נושא החוקה, מבחינת משקלו, הצטנע לו והצטנף בוליהן של פרוגרמות - גם אם קישט מצעים בראשם - וספק אם הבוחרים נתנו דעתם עליו בכובד ראש וברצינות. אכן, אין ללמוד דבר וחצי דבר על מנדט שנתן העם, כביכול, לכנסת השנייה ולכנסות שלאחריה לחקוק חוקה. אם כך ככלל, לא כל שכן שחלק מן המפלגות לא דיברו כלל במצעיהן על חוקה וחלק מהן התנגדו למתן חוקה לישראל. התפלגות הדעות בין המפלגות הייתה כה רבה, עד שקשה - קשה מאוד - להסיק מסקנה כי בחירות לכנסות שלאחר הכנסת הראשונה היו לעניינה של חוקה. נהפוך הוא.
לבנות חוקה על מצעים לבחירות - אם היו - דומני שיהא זה מרחיק לכת במאוד.
- מדברים שלעיל נדע כי סמכותה של האסיפה המכוננת-הכנסת הראשונה לכונן חוקה לישראל לא עברה אל הכנסת השנייה ואל הכנסות שלאחריה: האסיפה המכוננת לא קנתה סמכות להעביר את סמכותה לזולתה, ואילו הכנסת כרשות מחוקקת - לאמור, כרשות נחותה לרשות המכוננת - אף היא לא הוסמכה להעביר את סמכותה המכוננת, לאמור, סמכות של רשות הנעלה עליה כרשות מחוקקת. עם פיזורה של האסיפה המכוננת-הכנסת הראשונה פסה אפוא ועברה מן העולם הסמכות המקורית לחוקק חוקה לישראל.
גירסה זו של חדילת הסמכות המכוננת קנתה לה אחיזה - ואחיזה לא מעטה - בדבריהם של חברי-כנסת. כך, למשל, חבר מועצת המדינה הזמנית ז' ורהפטיג (יושב-ראש ועדת החוקה) סבר שהאסיפה המכוננת (אשר טרם נבחרה אותה עת) אחת ויחידה היא, וכי את סמכותה תשאב במישרין מן העם. ניתן ללמוד מדבריו כי לא יהיה ביכולתה של האסיפה המכוננת להעביר סמכותה לגוף אחר. ואלה היו דבריו (ההדגשות שלהלן כולן הן שלנו):
"ריבונותה של האסיפה המכוננת מקורה בעם, ברצון העם, ולא מועצת-המדינה נותנת לה ריבונות. מועצת-המדינה יכולה להעביר לאסיפה המכוננת רק מה שיש לה, לא יותר. בחוק ומשפט מקובל שאין מוסד אחד יכול להעביר למוסד אחר זכויות יותר משיש לו, ולכן יכולים אנו להעביר רק את הזכויות שיש לנו, ולא לקבוע לאסיפה המכוננת הסמכויות שאין לנו, - ואת יתר הסמכויות תקח האסיפה המכוננת בבחירות מן העם, ע"י זה שהחלטנו והודענו על בחירות לאסיפה המכוננת, נתנו את הכל בידי הציבור, וממנו מקבלת האסיפה המכוננת את ריבונותה. זכרו-נא: כל יתר כנטול דמי" (דברי מועצת המדינה הזמנית מיום 13.1.49, בעמ' 10).