משפטנים הבקיאים בחוק קונסטיטוציוני טוענים כי אפשר להגביל בית-מחוקקים על-ידי קונסטיטוציה שנתקבלה לפני הקמת בית-המחוקקים
על-ידי אסיפה המכוננת (CONSTITUENT ASSEMBLY בלעז), מפני שאסיפה מכוננת באה לקבוע כללים אשר לפיהם יקימו מדינה ויקבעו את דרכי ניהול ענייניה ואת עיקר תוכן חוקיה. אפשר לראות החלטת גוף כזה כמחייב בית-מחוקקים, כי זאת כוונת העם בהקימו אסיפה מכוננת כזאת.
...
ויש מעמד מיוחד ובלתי-רגיל לאסיפה מכוננת.
אולם, לאחר שבית-המחוקקים שלנו הוקם כפי שהוקם, ולא קבענו לנו בראשית דרכנו חוקה כזאת, אין לדעתי אפשרות לשלול מן הכנסת להחליט על כל חוק כפי שתמצא לנכון. כשאנו בחרנו בכנסת הראשונה, קראנו לה 'אסיפה מכוננת', כדי ללכת בדרך שנקבעה בהחלטות או"ם. אבל החלטות אלו לא הוצאו לפועל, ולמעשה לא נהגנו בכנסת הראשונה כאסיפה מכוננת כלל וכלל. נהפוך הוא, פעלנו ככנסת רגילה וטיפלנו בכל אותם הענינים שכנסת רגילה מטפלת בהם. לא פעלנו כאסיפה מכוננת שתפקידה לערוך חוקה" (ד"כ 38, בעמ' 789).
באותה דעה חבר-כנסת בנימין הלוי:
"אנו עכשיו כאילו מוסיפים לכל חוקי-היסוד - חוק-יסוד: הכנסת;
חוק-יסוד: נשיא המדינה; חוק-יסוד: מקרקעי ישראל; חוק-יסוד: משק המדינה וכדומה - אנו מוסיפים להם סעיף האומר: חוק-יסוד זה שהתקבל בעבר לא יתוקן ולא יוכלו לסתור אותו ולא יוכנסו בו שינויים אלא ברוב של 61 חברי כנסת. איך אנו קובעים זאת? לא על-ידי רוב של 61 חברי כנסת אלא על-ידי רוב קטן מזה. יש כאן סתירה מניה וביה, אולי לא סתירה במובן משפטי-טכני אבל במובן מוסרי. מי נותן לגיטימאציה לכך? איננו אסיפה מכוננת, איננו מחברים חוקה. בכנסת יושבים עכשיו פחות משני תריסרים של חברי כנסת. בנוכחות שני תריסרים של חברי כנסת או פחות מזה אנו מתיימרים לכבול את ידי הכנסת התשיעית, הכנסת העשירית וכל כנסת שתבוא כדי שלא תוכלנה לשנות אלא ברוב מיוחס. אני חושב שאין לכך לגיטימאציה, זה לא מעשי, זה לא הזמן לעשות כן. יש ספקות משפטיים אם כנסת כלשהי יכולה לעשות זאת" (ד"כ 78 (תשל"ז) 955).
--- סוף עמוד 494 ---
מעניינים במיוחד דברים שאמר חבר-כנסת אמנון רובינשטיין, והוא מחסידיה המובהקים של תורת שני הכתרים. וכך אמר חבר-כנסת רובינשטיין בדבריו בכנסת:
"...היה ויכוח בכנסות קודמות, האם הכנסת יכולה כלל לשריין חוקים - כנגד שינויים ברוב רגיל, ונתקבלה, פחות או יותר, הדעה - וגם היא עדיין שנויה במחלוקת - שכאשר מדובר בתפקידה של הכנסת כרשות מכוננת - דהיינו כאשר היא פעלת כנותנת חוקה, כאשר היא מחוקקת פרק מהחוקה - היא יכולה לקבוע מעמד עליון לחוק מסוים" (ד"כ 99 (תשמ"ד) 2790).