--- סוף עמוד 554 ---
נסיק מכללא את כוונתו כי נורמה של אתמול תיבטל (כדי הסתירה). ניסחנו דברינו בלשון סובייקטיבית, ונוכל לנסחה בדרך אובייקטיבית, ליחסים שבין חוק לחוק ודרכי השתלבותם של חוקים מארג החקיקתי הכולל. הנה הוא ביטול מפורש, הנה הוא ביטול מכללא, והנה הוא היחס בינותם. ראו עוד והשוו ברק, בספרו הנ"ל, פרשנות במשפט, כרך א, בעמ' 566 ואילך, והאסמכתאות שם.
- נחזור על מקצת הדברים בלשון אחר, ונמשיך במסענו. הכלל הקובע כי חוק מאוחר גובר על חוק קודם לו, תופס, בראש ובראשונה, בהוראת ביטול מפורשת הנכללת בחוק המאוחר. המחוקק פירש את דעתו, ואנו נישמע לו שהרי לו נתכנו עלילות התחיקה. אותו היגיון עצמו החל על הוראת ביטול מפורשת שבחוק מאוחר, אותו היגיון עצמו יחול, לכאורה, גם באין הוראת ביטול מפורשת. המחוקק קבע בחוק המאוחר הסדר מסוים, ובמקום שאותו הסדר אינו מתיישב עם הסדר קודם, נלמד על כוונת מחוקק (הסדר החוק) מכללא כי הסדר מאוחר יבוא תחת הסדר קודם לו. ואולם, בעוד שביטולו המפורש של חוק קודם מחייב כמו מעצמו - בהיותו נגזר במישרין ממהותו של שלטון; ובמשטר דמוקרטי: בהיותו נגזר במישרין ממהותה של הדמוקרטיה - הנה בביטול מכללא נתלים אנו בכוונתו המשוערת של המחוקק (אם תרצה: בכוונה המיוחסת למחוקק), שהרי במפורש לא גילה את דעתו. מכאן: בעוד שחובתנו לכבד הוראת ביטול מפורשת נגזרת (במקומנו) במישרין מן האמנה החברתי הדמוקרטית, הפירוש לביטול מכללא נדרש לקונסטרוקציה של פרשנות המנסה להגיע עדי כוונתו של המחוקק (תכליתו של החוק). נדע מכאן, שלא הרי ביטול מכללא כהרי ביטול מפורש.
ומכאן נדרש, לדעתי, אף שוני בטיפול, בביטול מפורש מכאן ובביטול מכללא מכאן.
- הנה כי כן, חוק שיקבע בגופו - כך על דרך הסתם - כי הוראת ביטול מפורשת שתבוא בחוק מאוחר (ובמקום ששני החוקים מצויים על רמה נורמאטיבית אחת), לא תהא בת-פועל ולא יהא בכוחה כדי לבטלו, קביעתו של החוק הקודם לא תתפוס מעיקרה, הואיל וסותרת היא את כלל החוק המאוחר, אם תרצה: את עיקרו של המשטר הדמקרטי. מסקנה זו אחת היא ואין בלתה. לא נוכל לומר כן - באותה מידה של בטחה - באשר לביטול מכללא. כך, למשל, חוק שיקבע בגופו כי רק הוראת חוק מפורשת שבחוק מאוחר יהיה בה כדי להביא לביטולו (או לצימצום תחום פריסתו). לאמור:
הוראה בחוק פלוני הקובעת כי חוק מאוחר לא יראו אותו כמבטל אותו חוק פלוני, כולו או מקצתו, אלא אם תבוא על כך הוראה מפורשת בחוק המאוחר. אין זה ברור כלל ועיקר כי הוראת חוק זו המוקדמת בטלה היא מעיקרה או כי אין היא בת-פועל משפטי.