--- סוף עמוד 562 ---
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - כ"ראשונים" דמי, וחוק מאוחר לחוק היסוד - כ"אחרונים". דברי ראשונים לא ייסוגו מפני דברי אחרונים אלא אם אחרונים עיינו בדברי ראשונים, ומטעמים מפורשים ומבוררים. ודברו של חוק היסוד לא ייסוג מפני חוק מאוחר לו אלא בביטול מפורש וברור. אכן, סדנא דארעא חד הוא.
"שינוי" או "פגיעה" - רק בחוק יסוד?
- אמרנו כי חוק מאוחר לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין בכוחו לשנות זכויות שלפי חוק היסוד - או לפגוע באותן זכויות - אלא אם נאמר בו מפורשות, בלשון זו או אחרת, כי הוראותיו תחייבנה למרות האמור בחוק היסוד, כי כוונתו המפורשת היא לשנות מאותן זכויות או לפגוע בהן. בחוק-יסוד: חופש העיסוקנקבע תנאי זה מפורשות - בסעיף 8 בו - ואילו לעניינו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו למדנו על הצורך בקביעה מפורשת מעין זו מתוכו של החוק ומתוכנו. בהנחה שחוק מאוחר לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע אמנם מפורשות כי הוראותיו נועדו לשנות מהוראות חוק היסוד או לפגוע בהן, האם אותו חוק מאוחר חייב שיהיה חוק יסוד, או שמא נאמר כל חוק כוחו עמו לסטות מהוראת חוק היסוד?
- בגופו של חוק היסוד אין כל הוראה כיצד ניתן לשנותו או לפגוע בו - אם בחוק רגיל ואם בחוק יסוד.חוק-יסוד: חופש העיסוק - תאומו לחיים של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - קובע, בסעיף 7 בו, כי שינוי בו לא ייעשה אלא בחוק יסוד.
האם נלמד מן הישר אל ההפוך, כי לעניינו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו די בחוק רגיל? והאם תתחזק מסקנה זו מתוך ההלכה שנתקבלה ואשר לפיה כל חוק בכוחו לפגוע בחוק אחר (ולו חוק יסוד הוא)? ראו: פרשת קניאל [13] , בעמ' 796; פרשת רסלר [14], בעמ' 560; פרשת "נגב" [12], בעמ' 642; פרופסור רובינשטיין, בספרו הנ"ל (מהדורה 4), בעמ' 456-459; פרופסור אנגלרד, בספרו הנ"ל, בעמ' 111.
חבריי, הנשיא שמגר והנשיא ברק, סוברים - כל אחד מהם בדרכו ומטעמיו - כי אין לשנות חוק יסוד, או לפגוע בחוק יסוד, אלא בחוק יסוד או מכוחו של חוק יסוד, וכי כלל זה תופס בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הגם שלא נאמר בו כך. מן הצד האחר ניתן לטעון, כי אין הכרח מובנה ששינויו של חוק יסוד או פגיעה בו ייעשו בחוק יסוד דווקא; והוא, אם לא הורה אותנו המחוקק אחרת, כפי שהורנו אמנם בסעיף 7 לחוק-יסוד: חופש העיסוק. ומשלא הורה אותנו המחוקק דבר על דרך שינויו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו או על דרך פגיעה בו - ששינוי בו או פגיעה בו ייעשו אך רק ודווקא בחוק יסוד - ממילא ניתן לומר כי אין אנו מצווים על כך.