על-כן, אך מובן כי חוק כזה נתפס בעיני "אזרח מן השורה" שזכויות האדם יקרות לו כחוק קונסטיטוציוני, במובנו הבסיסי.
--- סוף עמוד 571 ---
גם מן הפן המשפטי שינו שני חוקי היסוד, חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, את הנורמה אשר נתנה את ההכרה לזכויות האדם שנקבעו בהם. זכויות אלה אינן עוד רק זכויות "טבעיות"; אין הן עוד תולדה רק של הכרה שיפוטית; ואין על האזרח להילחם עוד על עצם ההכרה המשפטית באחת מן הזכויות.
המקור המשפטי אשר מעגן עתה את הזכויות; מעמדן כזכויות חוקתיות על-חוקיות;
שריונן (בדרך זו או אחרת) של הזכויות; וכפועל יוצא - סמכות הביקורת הנתונה לבית המשפט על החקיקה והסעדים החוקתיים שבידו ליתן, ששיאם בהכרזה על בטלות חוק - כל אלה בוודאי נותנים יסוד לומר כי נפל דבר בישראל במרס 1992.
השאלה בדבר מקור הנורמה ומעמדה היא בענייננו שאלה עיונית, שאינה מחייבת הכרעה. לפיכך אומר רק זאת: מוכן אני לצאת מן ההנחה כי כל אחת מן הדעות שהובעו בנושא זה אינה לוקה בתשתיתה הרעיונית, ההיסטורית או הפרשנית. אולם היא הנותנת: דווקא משום שניתן לראות בכל דעה אופציה משפטית "לגיטימית", ראוי הוא להעדיף את זו המאדירה את מעמדן של זכויות האדם, כשהעדפה כזאת מתחייבת מערכיותו של הנושא. תיזה, אף שהיא אפשרית, שיש בה להחליש את מעמדה של הנורמה, בהכרח ממעיטה ממעמדן של הזכויות עצמן, שעה שמגמה אשר צריכה להנחות אותנו היא הפוכה בתכלית.
המתחייב מכך, כי יש להעמיד את הזכויות שהעניקה הכנסת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, במעלת זכויות חוקתיות - היא המעלה שאין למעלה הימנה במעלות הנורמאטיביות.
- בדברנו על ההגנה שמעניק סעיף 3 לחוק היסוד על קניינו של האדם, יש לברר תחילה אם הזכות שמבקשים להגן עליה אכן היא "קנין", כמובנו בסעיף 3. היה וכן, כי אז עולה השאלה השנייה, אם הייתה "פגיעה", כמובנה בסעיף 3, בזכות הקניין.
תשובה חיובית גם לשאלה השנייה היא שמעלה את השאלה השלישית, אם הפגיעה עונה לדרישותיה של פיסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק היסוד (ראה פרופ' ויסמן, במאמרו הנ"ל, הפרקליט מב, בעמ' 261).
- אשר למקרה שלפנינו המתבטא בחוק אשר פוגע בזכויות החוזית של נושים, הרי שגם לדידי מתפרסת זכות הקניין מבחינת היקפה הפנימי גם על זכויות חוזיות. בכך
אין משום טשטוש ההבחנה המקובלת בין זכויות חוזיות (IN PERSONAM) לבין זכויות
קנייניות (IN REM). שכן, אף זכויות אובליגטוריות משמשות מושא לבעלות, בהיותן בעלות ערך כלכלי: