"הנכסים שהם נשוא הזכויות הקנייניות עשויים להיות מסוגים שונים... כך,
למשל, אפשר ליצור זכות קניינית... בנכס שהוא עצמו זכות אישית ... IN
PERSONAM עלינו להבחין איפוא הבחן היטב בין טיב הנכס נשוא הזכות (ואין מניעה לכך שזכות אישית תהא הנכס שלגביו יש זכות קניינית...) לבין טיב הזכות שבנכס ..." (ויסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 50).
--- סוף עמוד 572 ---
בע"א 511/88 מנדלבאום נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ראשון-לציון ואח' [75], בעמ' 527, אמר הנשיא שמגר כי:
"... האינטרס של הדייר המוגן בנכס ראוי להגנה כמו האינטרס של השוכר או החוכר, שכן בהקשר זה לאו דווקא טוהר קנייניות הזכות הוא הקובע, אלא ערכה הכלכלי אשר נפגע עקב התכנית" (לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 - א' ג').
וראה גם פרופ' ויסמן, במאמרו הנ"ל, הפרקליט מב, בעמ' 267.
זאת ועוד, משהוכר במשפט האזרחי הצורך להגן על בעלותו של פלוני בזכויותיו החוזיות מפני פגיעה מודעת בהם על-ידי צד שלישי, כאמור בעוולת גרם הפרת חוזה, אין סיבה לצמצם את ההגנה הנפרסת על נכסים אלה במסגרת סעיף 3 לחוק היסוד
(לתוצאה דומה ראה: ,[MINISTER OF STATE FOR THE ARMY V. DALZIEL (1943) [84
;AT 295; RIO RICO PROPERTIES V. SANTA CRUZ COUNTY (1992) [100], AT 174
- KREYNIN, "BREACH OF CONTRACT AS A DUE PROCESS VIOLATION: CAN THE
(CONSTITUTION BE A FONT OF CONTRACT LAW?" 90 COLUM. L. REV. (1990 1105 ,1098). כן ברור, כי בענייננו הייתה פגיעה בזכות הקניין, ויש לפרש "פגיעה" כגריעה מן הזכות הרכושית, הכלכלית, שהייתה לבעל הקניין.
- בנוס, מבקש אני להתייחס לנושאים הנוגעים להיבט היישומי של סעיף 8 שבחוק היסוד. בבג"צ 428/86, 429, 431, 446, 448, 463,בשג"צ 320/86 [9], בעמ' 595, אמר השופט (כתוארו אז) ברק כי:
"... חקיקה קונסטיטוציונית חייבת להתפרש על רקע מבנה השיטה כולה... כל חוק קונסטיטוציוני אינו אלא לבנה אחת ממבנה כולל, המוקם על יסודות נתונים של משטר ומשפט. על-כן, תפקידו של השופט-הפרשן, שעה שהוא מפרש חוק קונסטיטוציוני, הוא להביאו 'לידי הרמוניה עם יסודות המשטר החוקתי הקיים במדינה' (מ' לנדוי, 'הלכה ושקול דעת בעשיית משפט' משפטים א (תשכ"ח-כ"ט) 292, 306)".
כך עלינו להיות מודרכים גם בבואנו לפרש את סעיף 8 לחוק היסוד, על שלושת מבחני המשנה שבו. בעת שהוא מפרש סעיף זה, על בית המשפט להעמיד לנגד עיניו את המבנה הקונסטיטוציוני של שיטתנו המבוסס על הפרדת הרשויות, שמשמעה איזון ופיקוח הדדיים בין הרשויות. כפי שאמר הנשיא שמגר בפרשת רסלר [14], בעמ' 518: