--- סוף עמוד 570 ---
ואם על חקיקת משנה כך ייאמר - על חקיקת כנסת לא כך ייאמר? והרי מעיקרם של דברים בחרנו את נציגינו לכנסת כדי שיאמרו לנו - ויקבעו בעבורנו - מה נורמות
ראויות הן שתנהגנה את חיינו; קול המון כקול שדי (,(VOX POPULI VOX DEI
ונציגיו של עם - כעם דמי. ראו עוד: א' לבונטין, "יהדות ודמוקרטיה - הירהורים אישיים" עיוני משפט יט (תשנ"ה) 521. אכן, לא נדחק את הדברים אל קצה. לא אמרנו - ולא נאמר - כי הואיל וקול הכנסת הוא כקול העם, ממילא לא קנה בית המשפט סמכות לפסול חוק כנסת בהיותו חורג מחוקי היסוד. לו אמרנו כן, נדמים היינו בעינינו כמי ששפכו תוכו של קנקן ונמצאנו מחזיקים בידינו קנקן ריק. ואולם במלאכת האיזון העדינה - והיא אמנותנו ואמנותנו - דומה שעשוי להימצא מקום לחזקת החוקתיות גם בשלב ההליכים השני. וכחוכמתנו נעשה.
יתר-על-כן: מתוך שזכויות היסוד מנוסחות בחוקי היסוד באורח מוחלט ובלא סייגים, ייקל עליו על הטוען לפגיעה בזכות יסוד לעבור את המשוכה בשלב ההליכים הראשון. תופעה זו תחזור ותישנה כמעט לעניינו של כל חוק מחוקי הכנסת, שהרי בימינו ובמקומנו כמעט כל חוק - ומכל מקום: חוקים רבים - אמור לפגוע כך או כך בזכות יסוד זו או אחרת. יימצא לנו כי כמעט בכל הליך והליך נעבור היישר לשלב ההליכים השני, לאמור, להטלת הנטל על הטוען כי החוק נושא הדיון עומד במגבלות פיסקת ההגבלה. לרקע כל אלה, אפשר ראוי שנקבע כי כל חוק יצא לדרך ובצקלונו חזקת חוקתיות גם בשלב ההליכים השני. ואם לא תחול חזקת החוקתיות תמיד, ובאותה עוצמה, אפשר תחול החזקה לשיעורין ושלא באותה עוצמה? שאלות אלו כולן ראויות הן לעיון, והכרעתן לימים יבואו.
סוף דבר
- סוף דבר יישמע והוא כתחילה: אצטרף להכרעתם של חבריי הנשיאים: הנשיא שמגר והנשיא ברק, ועמהם השופטים ד' לוין, אליעזר גולדברג וזמיר. וכך אומר:
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הינו חוק נעלה על חוקים אחרים, וחוק כי יפגע בו בלא שיקיים תנאים מוקדמים שנקבעו, יהיה החוק כמו לא היה; בית המשפט העליון קנה סמכות לקבוע כי חוק פלוני נוגד את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולהכריז כי אותו חוק - ומאותו טעם - בטל הוא. ולבסוף: כי החוק המתקן נכנס אל שדה פיסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ויצא ממנה בשלום.
השופט א' גולדברג: 1. חוק יסוד המעגן זכויות אדם, מטיבו וממהותו אינו חוק של חולין. חוק יסוד המצהיר על זכויות האדם נוגע לנשמת אפה של הוויה החברתית במדינה דמוקרטית. חוק יסוד המצהיר כי "מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (סעיף 1א לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו), אינו מעניק כבוד רק לאדם אלא גם למדינה.