--- סוף עמוד 580 ---
הנה כך נתחייב עם ישראל בחוקתו הראשונה. בתחילה חוייב העם להיטהר לקראת קבלת החוקה ..., שלושה ימים ... ממתין העם לקבלת החוקה, וביום השלישי מתחיל הטקס נורא ההוד:... קולות וברקים וענן כבד וקול שופר חזק מאד ...".
והרמז הוא ברור: לא כך ולא בתופעות לוואי חגיגיות דומות לאלה קוימו טקסי החקיקה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק-יסוד: חופש העיסוק.
אכן נכון הדבר, שחוקי יסוד אלה לא נתקבלו ברעמים וברקים ותוך השמעת תקיעת שופר. תופעות כאלה אינן כנראה קורות עוד בעידן זה.
אך לדעתי עולים החגיגיות והאופי החוקתי של אותם חוקי יסוד, והרצון לקבוע כאן נורמות-על חוקיות, מהכתוב עצמו. להמחשת נקודה זו די אם ניקח את החוק המרכזי שבו עסקינן, הוא חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. כאשר נאמר בסעיפים 1 ו-1א לחוק היסוד:
"1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
1א. חוק-יסוד זה מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
וכאשר בסעיפים הבאים לאחר מכן נקבעות ההוראות בדבר השמירה וההגנה על החיים, הגוף והכבוד של האדם; וכאשר בסעיף 8 בחוק, סעיף ההגבלות, נקבע כי -
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש ...",
האם אין מילים אלה משמיעות בצורה חד-משמעית את כוונת המחוקק לקבוע לעם בישראל נורמות חוקתיות, ומשמיעות זאת בקול אשר למעשה אינו נופל מקול הרעמים, הברקים והשופר?
- עד כאן לכוונת הכנסת לחוקק חוקה. אשר לשאלת הסמכות לחוקק חוקה, הרי כבר ציינתי לעיל, כי מצטרף אני לתשובתם החיובית בנדון של הנשיא שמגר והנשיא ברק (והבהרתי כי רואה אני לעניין זה את עמדתם כעמדה משותפת). הגעתי למסקנה זו לאחר עיון בחומר הרב שצוטט על-ידי חבריי ועל-ידי באי הכוח המלומדים של הצדדים, לרבות ההיסטוריה החוקתית של מדינת ישראל מיום הקמת המדינה, לרבות "החלטת הרי", הדעות שהובעו על-ידי חברי הכנסת בעת הדיון בחוקי יסוד למיניהם ושצוטטו מ"דברי הכנסת", והדעות שהובעו על-ידי מלומדים המומחים למשפט חוקתי, תוכנם של חוקי יסוד אשר נתקבלו בכנסת לפני 1992, כאשר נתקבלוחוק-יסוד: חופש העיסוק וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ודרך קבלתם של חוקים אלה, ופסקי-דין רלוואנטיים לנושא שניתנו בבית-משפט זה ובמדינות אחרות בעלות משטר חוקתי.