--- סוף עמוד 581 ---
עיינתי בהקפדה בספקות, בחששות ובתמיהות שהובעו בעניין סוגיה זו על-ידי חברי הנכבד, השופט חשין. לא ניתן, לדעתי, לשלול את משקלן של לפחות חלק מאותן נקודות, הנתמכות גם בדעות שהובעו על-ידי מלומדים שונים ועל-ידי אחדים מחברי הכנסת אשר לקחו חלק בדיונים ביחס לחוקי היסוד הנדונים וחוקי יסוד קודמים, אך בסופו של דבר מקובלת עליי הדעה כי אכן הוענקה לכנסת סמכות חקיקה מרכזית ועליונה הכוללת את הסמכות לחוקק חוקה לישראל. נראה לי, כי דעה זו מקובלת היום והייתה מקובלת בעבר על הציבור בישראל. לו היו שואלים הן את התומכים בחקיקת חוקה כתובה והן את המתנגדים לחקיקה כזו מתוך שיקולים פרגמטיים או אידיאולוגיים, הרי יש להניח, כי אצל הרוב המכריע של הציבור לא היו מתעוררים ספקות באשר לעצם הסמכות של הכנסת לקבל חוקי יסוד המהווים חוקה. וקבלת חוקי היסוד שחוקקו עד כה מאז קום המדינה תוכיח.
- אעיר בהקשר זה עוד זאת: גם חברי, השופטחשין, אינו חולק על כך כי הכנסת רשאית לקבל חוק הכולל סעיף הכובל את הכנסות הבאות, במובן זה שדורש הוא רוב של כל חברי הכנסת, היינו רוב של 61 חברי-כנסת לפחות, לשם ביטול החוק או תיקונו. הוראה כזו אינה נוגדת, לדעת חברי, את התפיסה הבסיסית של הדמוקרטיה.
נראה לי, כי עקרונית אין הבדל בין סעיף כובל, הדורש רוב של 61 חברי-כנסת לתיקון החוק או לביטולו, לבין סעיף כובל חוקתי מרחיק לכת יותר. חוק מתקבל בכנסת ברוב רגיל של המשתתפים בהצבעה. היעדרות מהצבעה או הימנעות הן זכותו של כל חבר-כנסת. לכן, אם צודק חברי בעמדתו, שלפיה אין הכנסת מוסמכת לחוקק חוק חוקתי וכי הכנסת הבאה יכולה לבטל כל חוק בדרך הרגילה, אזי קשה להבין מדוע חוק כובל הדורש הצבעת רוב של 61 חברי-כנסת יוצא מכלל זה.
נראה כי על-מנת להיות עקבי צריך היה חברי להצביע על בטלותו של כל חוק המונע קבלת חוק בדרך הרגילה בעתיד. ההדגשה, שהדרישה להצבעת 61 חברי-כנסת בעד החוק היא "כשרה" מפני שהיא תואמת את התחושה הדמוקרטית, היא מסברת את האוזן אך כשלעצמי לא שוכנעתי כי קיים הבדל עקרוני, לעניין הסוגיה שלפנינו, בין הכבילה לרוב של 61 ובין הכבילה לרוב של 62 חברי-כנסת, או לרוב גדול מזה.
- השופטחשין מעלה בפסק-דינו, בין היתר, חששות מפני תופעות שליליות העלולות להתרחש בעתיד אם אכן נכיר בסמכות הכנסת לכבול בחוק יסוד ללא הגבלה את סמכותן של כנסות באות לבטל חוק כזה או לתקנו. כך שואל חברי, מה יקרה אם בעתיד יתקבל חוק יסוד כובל אשר ידרוש הצבעה של 90 או 100 או עוד יותר חברי-כנסת לקבלת תיקון עתידי.
אכן, מחשבה כזו מעוררת חשש לעניין חיינו הדמוקרטיים בעתיד, אך נראה כי חשש כזה הוא תיאורטי יותר ממעשי. אין אנו המדינה היחידה שבה התקבלו חוקים בעלי אופי