--- סוף עמוד 582 ---
חוקתי, הכוללים סעיפי שריון והגבלה באשר לחקיקה עתידה. בחוקים כאלה מדובר בצורך ברוב חברי הפרלמנט לשינוי חוק חוקתי, או אף בצורך ברוב של שני שלישים של הפרלמנט או של המשתתפים בהצבעה. לא שמענו על דרישת רוב מוחלט של 100%, היינו הצבעה פה אחד, או אף של דרישת רוב של 90% או 80% של חברי הפרלמנט.
החשש המובע מזכיר לי את השאלות הבאות ששאלתי את עצמי לא פעם: מה יקרה, אם בטקס של ערב יום העצמאות, כאשר המפקד הממונה על האירוע מציע ליושב-ראש הכנסת ומבקש את רשותו להתחיל בטקס, תיתקל בקשתו זו בסירוב מטעם יושב-ראש הכנסת?! ומה יקרה, אם נשיא המדינה או ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר יסרבו לחתום על חוק שנתקבל בכנסת? ומה אם נשיא המדינה יסרב לחתום על כתב מינוי לשופט אשר נבחר לכהונתו על-ידי ועדת המינוי לשופטים, ולא נמצא כל פגם במינויו? התשובה הפשוטה לשאלות כאלה היא, כי ישנם דברים מסוימים, אשר יש להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו. ואם חס וחלילה, בצורה בלתי סבירה, בכל זאת יתרחשו, גם אז יימצאו לכך במשטר דמוקרטי פתרונות במישור השיפוטי או במישור ממלכתי אחר. בחשש זה ובבעיות אחרות הקשורות בקבלת חוקי יסוד להבא ובתיקונם, אשר בעתיד יימצאו להם פתרונים, אין כדי לגבור על השיקולים המובילים למסקנה כי הכנסת, כגוף המחוקק העליון, אכן מוסמכת הן לחוקק חוקים רגילים והן לקבל חוקי יסוד המעניקים חוקה לישראל.
- בהתאם לכך שותף אני גם לדעת חבריי, כי חוקי היסוד האמורים מעניקים למעשה את הסמכות לבית-משפט לבטל חוקים אשר נוגדים את אותם חוקי היסוד ואינם עומדים במבחני ההכשרה הנקבעים בהם.
- מסכים אני לדעה, כי החוק המתקן, נושא ערעורים אלה, יש לראות בו משום חוק "הפוגע בזכות הקנין", במובן סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מסקנתו של חברי הנכבד, הנשיא שמגר, בנקודה זו וכן הנמקתו מקובלות עליי, ואינני רואה צורך להוסיף על כך דבר.
נותר לנו אפוא להתייחס לנקודה המרכזית בערעורים אלה, והיא האם עומד החוק המתקן בדרישות "פיסקת ההגבלה", היינו האם נכנס החוק המתקן לגדר המקרים שלגביהם נקבע בסעיף 8 לחוק היסוד, כי החוק החדש אינו בטל, חרף הפגיעה שיש בו בזכות יסוד, מהטעם שעונה הוא על הדרישות המנויות באותו סעיף.
- אחדים מחבריי התייחסו לסוגיה, על שכמו של איזה צד רובץ נטל הראיה או נטל השכנוע בשאלה אם אכן עומד החוק נושא הדיון בדרישות ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו(ובאותה מידה כמובן בסעיף המקביל לסעיף 8 האמור בחוק-יסוד: חופש העיסוק, הרי הוא סעיף 4 לחוק האחרון).