--- סוף עמוד 320 ---
(ד) אין צורך ברוב מיוחד של קולות חברי הכנסת כדי לשנות חוק-יסוד, אלא אם הדבר נקבע מפורשות, כתנאי, בחוק היסוד אשר אותו מתקנים או בחוק-יסוד אחר המביא הוראות כלליות בעניין שינוים של חוקי יסוד (כדוגמת חוק-יסוד: החקיקה שהצעה לחוקקו עומדת עתה על הפרק). סייגים על דרכי שינויו של חוק-יסוד יכולים לקום רק מכוח חקיקה בחוק-יסוד.
עד כאן באשר לזיקות בין חוק-יסוד למשנהו. מכאן לשאלת היחס בין חוק רגיל לחוק-יסוד.
פגיעה של חוק רגיל בחוק-יסוד – סיכום
.65(א) הבהרנו כי אימוץ תורת המידרג הנורמאטיבי גוררת אחריה את המסקנה כי לא ניתן לשנות חוק-יסוד על-ידי חקיקה ראשית רגילה, היינו על-ידי חוק רגיל, אלא רק על-ידי חוק-יסוד. האם ניתן לפגוע בהוראותיו של חוק-יסוד על-ידי חקיקה ראשית רגילה? (ב) פגיעה בחוק-יסוד יכול שתהיה תולדה עקיפה של נוסחו של חוק היסוד, ובעיקר של אופיו המופשט המתבטא באמירות כלליות וסוחפות, הטעונות לא אחת התאמה והתחשבות בחיי המעש היום-יומיים ובצורכיהם המוחשיים של הכלל ושל הפרט. ניטול את דוגמת המעצר: כל מעצר נוגד את הוראתו החדה וההחלטית של סעיף 5לחוק-יסוד: חופש האדם וחירותו. לפיו -
"אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".
משמעות הדברים היא ברורה – אין מעצר. האם יכולה מסגרת מדינית מאורגנת להתקיים ללא מעצר בנסיבות מסוימות, ויהיו אלה המועטות והמצומצמות ביותר? התשובה לכך היא שלילית. דרושה הוראת חוק המאפשרת מעצר. אולם הוראה המאפשרת מעצר, שאינה מעוצבת בצורת חוק-יסוד, פוגעת בהוראתו של חוק היסוד הנ"ל. היא פוגעת בזכות היסוד שהוגדרה בסעיף 5לחוק-היסוד. הדרך ליישב בין הוראתו הכללית והגורפת של חוק היסוד לבין צורכי המדינה והחברה, היא התרת פגיעה בעיקרון המובא בחוק היסוד, בנסיבות מוגדרות ומותנות.
(ג) מן האמור לעיל עולה כי על-אף קיומן של זכויות יסוד, ובייחוד כאשר מדובר בזכויות המוגדרות ברחבות, מן ההכרח לשמר את האפשרות לחוקק, במקרים מוגדרים, תוך סטייה מן הכלל הגדול שביטויו בהגדרתה של זכות היסוד בחוק-יסוד. סטייה כאמור היא בגדר פגיעה בזכות שהוגדרה בחוק היסוד. מן הראוי להבטיח כי הפגיעה בחוק-יסוד, שתיחשב לחוקית ומותרת, תהיה מבוקרת ותפגע אך במידה מותחמת בעיקרון הגדול של הגנת זכות היסוד שמצא ביטויו בחוק היסוד.
--- סוף עמוד 321 ---
(ד) פתיחת הפתח לסטייה מן ההגנה השלמה והבלתי מסויגת הנובעת מהכללתה של זכות יסוד בחוק-יסוד, יכול שתלבש צורות מצורות שונות. פגיעה בזכות יסוד תיתכן רק מכוח חוק (ראה פרשת מטרני [7], בעמ' 360מול אות השוליים א). יש חוקות היוצרות מעיקרן זכות יסוד כאשר לצדה ובצמוד להגדרתה שבחוק היסוד גם ההוראה שלפיה יכול חוק לקבוע אחרת. כך צוין למשל בסעיף 49להצעת חוק-יסוד: מגילת זכויות היסוד של האדם כי – "כל אדם זכאי להתקשר בחוזם; אין מגבילים זכות זו אלא בחוק" (ההדגשה שלי – מ' ש'). משמע, כל חוק יכול לשנות או להגביל היקפה של זכות היסוד.