--- סוף עמוד 319 ---
(ב) בנושא שינויה של זכות יסוד הכלולה בחוק-יסוד יש שני היבטים: ההיבט המהותי-עיוני וההיבט החוקתי צורני. אין ספק שההיבט המהותי משליך גם על ההיבט החוקתי-צורני ושנייהם שלובים זה בזה. בעניין ההיבט המהותי אמרתי בפרשת מיטרני [7] , בעמ' 355מול אות השוליים ג:
"קביעת דרכים מוגדרות ומיוחדות לשינויה של זכות יסוד היא במידה רבה האמצעי העיקרי, המבטיח, שהנושא ייבחן כיאות מבחינה מהותית: הגבלה של הזכות אינה צריכה להיות מונהגת אלא אחרי עיון ודיון זהירים, כי קיצוץ בהיקפה של הזכות יכול להוליך, כפועל יוצא, לעיוות אופיו של המשטר החברתי או המדיני, במידה זו או אחרת. הרי אמרנו, כי מקומה של זכות יסוד במערכת משפטית נתונה היא בבאה למידת קיומו של שלטון החוק המהותי, והשינוי בהיקפה של הזכות משליך בהכרח גם על המשך קיומו של שלטון החוק. מכאן עולה החשיבות של קביעת דרכים חקיקתיות מוגדרות, אשר רק באמצעותן ניתן לשנות מתחולתה ומהיקפה של זכות היסוד".
מכאן לכללים החוקתיים: נקודת המוצא היא כי יש בחקיקה מידרג נורמאטיבי. המידרג בנוי משלושה שלבים עיקריים, לפי סדרם על-פי חשיבותם בסולם הערכים החקיקתי: חקיקת משנה, חקיקה ראשית רגילה, חקיקה ראשית חוקתית (קרי, חוקה או חוקי יסוד). שינויים בחקיקה, מבחינת תוכנה וצורתה, ניתן לקיים רק על-ידי פעולה חקיקתית באותו מידרג נורמאטיבי או בגבוה ממנו. משמע, אין משנים חוק-יסוד על-ידי חקיקתו של חוק רגיל, אין משנים חקיקה ראשית רגילה אלא על-ידי חקיקה ראשית רגילה או על-ידי חוק-יסוד (שהוא כאמור בשלב גבוה יותר במידרג החוקתי הנורמאטיבי). "שינוי" לעניין זה כולל ביטול, תיקון, הוספה או גריעה.
(ג) שינוי מתייחס בדרך כלל במישרין להוראה אשר אותה משנים. אולם, יכול שתחוקק בחוק-יסוד, הוראה הסותרת חוק-יסוד קיים או פוגעת בו ואינה לובשת לבוש של תיקון ישיר לחוק היסוד הקיים (כגון הוראה בחוק-יסוד אחר הקובעת שינויים בשיטת הבחירות לכנסת, בלי ליצור התאמות ניסוחיות בסעיף 4לחוק-יסוד: הכנסת). אמנם עדיפה אמירה מפורשת כי ההוראה החדשה הסותרת משנה את ההוראה הקיימת, אולם אין לראות בכך חובה שבדין שהרי פתרונה של סתירה כאמור יכול לבוא, ממילא וכמקובל, בדרך הפרשנות המשפטית: יהיה זה, למשל, על-ידי אימוץ הכלל המנחה שלפיו חקיקה מאוחרת עדיפה על קודמת ומיוחדת עדיפה על כללית, יהיה זה לפי הכללים הדנים בביטול מכללא או יהיה זה בדרך פרשנית אחרת הבאה לדון בשאלה אם החדש מתיישב עם הישן, ואם לאו – מה המסקנה העולה מכך. האמור כאן בקשר לשינוי חל על פגיעה של הוראה אשר בחוק-יסוד אחד, בהוראה הכלולה בחוק-יסוד אחר. אין מניעה חוקית להיווצרותן של נסיבות של פגיעה, ופתרונה של שאלה כגון זו יבוא בדרכי הפרשנות המקובלות כמוזכר לעיל.