המדובר בסעיפים 8(פגיעה בזכויות), 10(שמירת דינים) ו- 11(תחולה) לחוק היסוד. משורת ההוראות הנ"ל שבחוק היסוד (סעיפים 8, 10ו-11) עולה כי החוק קבע הוראות המשליכות במישרין על דפוסי החקיקה המותרים בעתיד.
(ה) בעצם חקיקתו של חוק היסוד התהווה שינוי של המציאות הנורמאטיבית: כפי שציינו כבר, גם לפני חוק-היסוד: כבוד האדם וחירותו היו החירויות המנויות בו חלק מן המשפט הפוזיטיבי שלנו, אולם לא ניתן היה, לפי החלטותינו עד כה, לקיים פיקוח שיפוטי המעביר חוק (להבדיל מחקיקת משנה או אקטים מינהליים) בשבט הביקורת של הפיקו השיפוטי, הבוחן את מידת החוקתיות שלו, אלא אם כן הייתה בו הוראת שריון שניתן היה לבדוק את מידת כיבודה הפורמאלי במקרה הקונקרטי שנדון בבית המשפט. בחינת החוקיות או החוקתיות של חוק נעשית מאז פרשת ברגמן [15], בדרך הביקורת השיפוטית. אימוץ שיטה זו במשך שנים רבות, בהזדמנויות חוזרות ונשנות, ללא התנגדות, יוצרת דפוס פעולה חוקתי מקובל.
--- סוף עמוד 325 ---
(ו) מהי המסקנה העולה מתוכנם של סעיפים 8, 10ו- 11הנ"ל אשר בחוק-היסוד: כבוד האדם וחירותו? סעיף 8- שאליו התייחסנו לעיל בפרוטרוט – מגביל חקיקה הפוגעת בזכות המוגנת בחוק היסוד. זוהי הוראה מרכזית לעניין מעמדו הנורמאטיבי של חוק היסוד. עולה ממנה, כי חוק שיש בו פגיעה בזכות יסוד מבין אלה המנויות בחוק היסוד דנן, שלא יענה לתנאים הקבועים בסעיף 8, אינו תקף. מסקנה זו מתחזקת לאור האמור בסעיף 10, שלפיו אין בחוק היסוד כדי לפגוע "בתקפו של דין" שהיה קיים ערב תחילתו של חוק-היסוד. משמע, חוק היסוד יכול שיפגע בתוקפו של דין שהוחק אחרי תחילתו של חוק היסוד. בעקבות מה יכול שייפגע תוקפו של חוק? עקב כך שלא יקיים הוראותיו של חוק היסוד. מסקנה זו גם מתחזקת לאור הוראותיו של סעיף 11, שלפיו כל רשויות השלטון, היינו לרבות המחוקקת, חייבות לכבד את הזכויות שלפי חוק זה. כיבוד הזכויות כולל גם את ההימנעות מן הפגיעה בהן, אלא במידה שהותרה לפי סעיף .8
אם תרצה לומר שחוק כאמור, הפוגע בזכות יסוד, יכול להיות תקף ללא הישענות על הוראת הסמכה חקוקה או על דברו המיוחד של המחוקק, אף אם איננו עונה לדרישות סעיף 8הנ"ל, הרי כאילו אמרנו שסעיף 8הנ"ל הוא בגדר קביעה הצהרתית גרידא.
במילים אחרות, כאילו קבענו כי סעיף 8הוא אמירה חסרת כוח מימוש חוקי או שהוא למעשה, ברכה לבטלה. מסקנה זו נוגדת את כוונתה הברורה של הכנסת וסותרת את התכלית החקיקתית הגלויה לכל עין. פרשנות כזו גם נוגדת את הכללים החלים בכגון דא: לפי כללים אלה יש לקיים את תוקפם של דברי המחוקק ולתת להם חיות ואף לנסות וליישב בין הוראות הסותרות זו את זו לכאורה ut res magis valeat quam) pereat).