הוא הדין בעניין הטענה, המוטעית עובדתית, בעניין אי-כיסוי חובותיהם של הקיבוצים. כפי שצוין, קובע החוק תחולה על חובות של מספר מסוים של קיבוצים שנמנו בו. זאת ועוד, ננקטו דרכים אחרות כדי לטפל בחובות הקיבוצים, אז ועתה. אולם
--- סוף עמוד 340 ---
גם לו לא נכלל בהסדר שלפנינו עניין חובות הקיבוצים, לא היה בכך כדי לשלול מן החוק את אופיו כדבר חקיקה ההולם ערכיה של מדינת ישראל. השאלה שניצבה לפני בית המשפט הייתה אם חוק, הבא להסדיר חובות של אלפי משקים במיגזר החקלאי, הולם בתכליתו ובמהותו מדינה דמוקרטית ויהודית. התשובה לכך היא חיובית, כי הסדרת חובות במיגזר כלכלי נרחב היא פעולה ראויה, הן אצלנו והן במדינות דמוקרטיות אחרות שבהן נקלעו עובדי האדמה לקשיים דומים. המחוקק ראה לבחור, מבין הפתרונות החלופיים, את הפתרון שאינו מוחל על כל האזרחים שנקלעו לקשיים כלכליים. אין בכך כדי להביא למסקנה שהוא בלתי חוקתי.
לעניין כיסוי החובות על-ידי שמיטת ובות חלקית או כיסוים מקופת הציבור: יכול חוק לקבוע הסדר עם נושים, על יסוד מחיקת חובות ופגיעה בקניין, בלי שיראו בכך מסקנה שאינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל או של כל מדינה אחרת בעולםהחופשי. למשל, הדין העברי בדבר שמיטת חובות (דברים, טו, א-יא [א] ) פוגע כמובן רק בנושים ולא בכל הציבור. הוא הדין בדיני פשיטת-רגל המודרניים בכל אתר ואתר. אלו הם בגדר הכרח כלכלי. ההיחלצות לשיקום בדרך של הסדרת חובות, אף תוך מחיקת מקצתם, היא לעתים המוצא היחיד, אך אין נובע מכאן עדיין שכל משלמי המסים, להבדיל ממי שקיים לפרנסתו קשרים כלכליים עם החייב, נושאים בחובה לכסות חובות ולשאת בהסדרים.
סיכומו של דבר – סברת בית המשפט – כי רק חוק שיסדיר את החובות על-ידי הטלת הנטל על הציבור כולו ואשר יקיף בהוראותיו את כל סוגי החייבים בחקלאות (ולמה רק בחקלאות?), הוא חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, וכי כל חוק אחר משולל תכונה זו ופוגע כביכול בשוויון – היא סברה מוטעית. כמבואר, גישתם של בתי המשפט מגלה במידה רבה הערכה בלתי נכונה של תפקידו של בית המשפט ושיקוליו בסוגיה שבה אנו דנים. במקום הערכה עניינית ומציאותית של החוק שהוחק, הכריע בית המשפט כי החוקתיות מתלווה רק לדרכי החקיקה האופטימליות מבחינת תבונתן או צדקתן, לפי טעמו; בעשותו כן לא פעל בתחומי סעיף 8, אלא מעבר לכך ומחוץ לכך.
מקובלים עליי, בהקשר זה, דבריה של פרופ' רדאי (משפטים כג (0000) 21, 52) כפי שהובאו גם בתשובת היועץ המשפטי לממשלה, לפיהם: