"בבחירה בין מושגי הצדק השונים בהפרטת זכויות האדם קיימות תמונות שונות לנגד עיניהם של בית המשפט ושל המחוקק. עובדה זו מובילה אותם לבחור בגרסאות צדק שונות: המחוקק – בגרסת הצדק המקרו-סוציו-כלכלית והצדק הקבוצתי; ובית המשפט – בגרסת הצדק הפורמאליסטי-משפטי והאינדיוידואליסטי. על-פי עקרונות הדמוקרטיה החוקתית בישראל, הרי שבהתנגשות בין גרסאות אלה על בית המשפט לכבד את מדיניות הצדק שהמחוקק בחר, בהיותה גרסת צדק אשר אין לטעון כנגדה כי היא איננה מיועדת לתכלית ראויה או שאינה הולמת את ערכי מדינת ישראל".
--- סוף עמוד 341 ---
ראה גם 489, 487, at[88] (1955) . ,williamson v. Lee optical coבו נאמר: The problem of legislative classification is a perennial one, admitting" Different remedies or so the legislature may think. Or the reform of no doctrinaire definition. Evils in the same field may be of Maytake one step at a time, addressing itself to the phase .of the problem which seems most acute to the legislative mind Remedy there, neglecting the others. The prohibition of the legislature may select one phase of one field and apply a Discrimination ... The equal protection clause goes no further than the invidious ובעמ' 487-488: Aims to be constitutional. It is enough that there is the law needs not be in every respect logically consistent with its That the particular legislative measure was a rational an evil at hand for correction, and that it might be thought ."way to correct it סיכומה של נקודה זו: פתרון סביר, בלתי שרירותי, שביטויו בחוק יכול להלום ערכיה של המדינה, אף אם בית המשפט היה בוחר בדרך צודקת יותר או נבונה יותר, לטעמו, לו הייתה הבחירה בידו. משגהו של בית המשפט במקרה כגון זה שלפנינו הוא בחיפוש אחר פתרון אחד ויחיד, אופטימלי לטעמו, אשר רק בו הוא מזהה את החוק התואם את ערכיה של מדינת ישראל. על בית המשפט להיות מודע לכך כי יכולה להיות מערכת רב-גונית, בגדר מיתחם או מירווח של פתרונות חלופיים אפשריים, אר כל סוג הוראות הכלול בה יהלום את ערכיה של המדינה. רק חוק החורג לחלוטין ממערכת החלופות החוקיות, יידחה מפני שיחסר בו אופיו ההולם.
נועד לתכלית ראויה
.81המילים "תכלית ראויה" מתארות מטרה חיובית מבחינת זכויות האדם וערכי החברה, לרבות התכלית של קביעת איזון סביר והוגן בין זכויות של בני-אדם שונים, בעלי אינטרסים העומדים לעתים בניגוד זה לזה. תכלית ראויה היא זו היוצרת תשתית לחיים בצוותא, אף אם יש בה פשרה בתחום הענקת הזכויות האופטימלית לכל פרט ופרט, או אם היא משרתת מטרות חיוניות לקיום המדינה והחברה. היה ויש לחוק מספר תכליות השלובות זו בזו, יינתן משקל רב, אם כי לא מכריע, לאופי הדומינאנטי שלו. עם זאת אין להתעלם גם מן התכליות המשניות כדי לבחון את השלכותיהן על זכויות האדם.