כדי לקיים את דרישת סעיף 8יש אפוא לבחון אם לחקיקה הפוגעת בזכות יסוד, הנבחנת לפי סעיף 8, יש חשיבות ומשקל כדי להצדיק את הפגיעה בזכות. לא ניתן
--- סוף עמוד 342 ---
להעניק חשיבות דעת ומשקל לתכלית שולית, שערכה הבונה הוא זניח, אם התוצאה היא פגיעה מהותית בזכות כבוד האדם יסוד. כדי להצדיק פגיעה בזכות, מן הנכון שיהיו כאמור חשיבות ומשקל ראויים לתכלית המבוקשת. לשון אחרת, הטרה המבוקשת חייבת להיות חשובה וחיונית כדי להצדיק פגיעה בזכות (ראה גם פסק הדין הקנדי . R. V[114] (1986) .oakes התכלית העולה מן החוק ייתכן שתעלה מבין שורותיו רק אחרי עיון ובדיקה, אולם היא צריכה להתגלות, אף אם אינה מוצהרת, כדי שהיא תוכל להישקל מול הפגיעה ומשמעותה. כמוזכר לעיל, נטל השכנוע רובץ על מי שטוען לקיומה של התכלית הראויה.
זאת ועוד, התכלית הראויה צריכה לעלות בעת בחינתה על-ידי בית המשפט. לעניין זה בית המשפט אינו כפות רק על-ידי התכלית שעמדה לנגד עיני המחוקק. אכן חזקה על המחוקק שפעל בתום לב, ומכל מקום אין מתחקים אחר מניעים סמויים של הפרטים המרכיבים את הרשות המחוקקת, להבדיל מן התכלית שעמדה נגד עיני המחוקק, כרשות שלטונית קולקטיבית (ראה בג"צ 620/85 מיעארי ואח' נ' יו"ר הכנסת ואח' [33], בעמ' 187). בית המשפט בודק את התכלית שהנחתה את המחוקק, כביטוייה בהנמקתו של מי שהציע את החוק ובדעת הרוב כפי שהתגבשה. עם זאת, ייתכן גם שהיא מתגלית לנגד עיניו רק בעת בדיקתו של הנוסח הסופי של החוק ושל השלכותיו.
.82(א) ברע"א 1908/94 קבע בית המשפט כי התכלית של החוק המתקן אינה ראויה. לדבריו, לא הייתה כל אינדיקאציה לכך כ הרחבת הפגיעה בזכויות הקניין של הנושים על-ידי החוק המתקן נעשתה לתכלית ראויה, אשר לא ניתן היה להשיגה ולממשה על-ידי החוק העיקרי. בית המשפט ציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק לא היה כל פירוט בדבר טעמי התיקון וגם בעת הצגת הנושא בכנסת לא הובא פירוט ענייני לקשיים בהפעלת החוק העיקרי.
כדברי בית המשפט*:
"... אין כל הסבר בחוק המתקן למה יש צורך, למטרת הצלת המגזר החקלאי, בהרחבת הפגיעה בעקרונות היסוד של חברתנו ובזכויות היסוד של אזרחיה ...".
כפועל יוצא מכך הסיק בית המשפט כי גם לא הוכח, נוסף לאמור לעיל, שהפגיעה היא
"במידה הנדרשת", נושא אשר בו נדון בנפרד.
_________________
* פ"מ תשנ"ד (3) 243, בעמ' .263
--- סוף עמוד 343 ---
(ב) סבירה בעיניי הטענה כי תכליתו של החוק המתקן היא כתכליתו של החוק העיקרי. שנייהם דנים באותו נושא. היינו, ניסיון לפתור את המשבר במיגזר החקלאי המושבי. אין בתכלית זו "פגיעה בעקרונות היסוד של חברתנו". החוק המתקן לא הביא חידוש בתכלית הבסיסית, אלא ביקש ליישר הדורים, להסיר ספקות, לשכלל שיטות ולייעל דרכי הפעולה, לאור לקחי העבר. כפי שהסברנו, באי-תחולת חוק היסוד על החוק העיקרי, אין כדי לשלול מבית המשפט את האפשרות לבדוק התאמתו של החוק המתקן לעקרונותיו של חוק היסוד, כדי לבחון אם לחוק המתקן תכלית שונה מזו של החוק העיקרי שההסברים לגביה היו מפורטים ומלאים יותר.