פסקי דין

עא 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221 - חלק 88

09 נובמבר 1995
הדפסה

אכן, הוראות שאינן נפסלות בחוק העיקרי, בשל מצוותו של סעיף 10לחוק היסוד, יכול שייפסלו בחוק המתקן, שאינו נהנה מהוראה דומה בדבר אי-תחולה. אולם בדיקה עניינית של ההוראות בחוק המתקן אינה מעלה במקרה דנן מסקנה כי התכלית, הווי אומר פתרון המשבר במיגזר החקלאי, היא בלתי ראויה או כי התכלית הראויה כשלעצמה נפגמת בשל כך שלא הובא פירוט של התקלות והקשיים שהתעוררו בהפעלת החוק העיקרי ושחייבו תיקונו כפי שצריך היה לעשות. יובהר – כהדרכה לעתיד – כי ראוי היה לפרט לפני בית המשפט באילו מקרים ניתנו בבתי המשפט השונים החלטות בלתי אחידות או מצמצמות שהקשו על יישום הוראותיו של החוק. בדיון לפנינו הוזכרו, בין היתר, החלטות אלו: ה"פ (י-ם) 1635/92 [78]; ה"פ (ת"א) 1229/93 [79]; ע"א 3466/92 א' ארטרכט ואח’,  פושטי-רגל נ' הנאמן בפשיטת-רגל ואח' [34]; ת"א (ת"א) 48299/88[80]; ת"א (ת"א) 1657/89 [81] .

התיבה "חוב בסיסי" נתפרשה באופנים שונים, שאלת הריבית עוררה מחלוקת, היו החלטות בדבר פיצול הדיון בין בית המשפט והמשקם ועוד נושאים יוצא באלה, שחייבו העמדה ברורה ובהירה יותר של פתרון הפלוגתאות שעלו לפני בית המשפט, כדי שניתן יהיה להשיג את התכלית שהמחוקק הציב בחוק העיקרי.

נכון היה, כאמור, מבחינת המדינה, לו הפסיקה הענפה, הסותרת ומעוררת הקושיות כפי שנטען לפנינו, אכן הייתה מוצגת בפירוט רב יותר לפני בתי המשפט דלמטה. אולם גם אם לצערי לא נעשה כן (ובעתיד מן הראוי שייעשה כן), לא היה בכך כשלעצמו כדי להותיר את התכלית, החד-משמעית והאחת, בגדר נושא הנסתר מן העין ומידיעתו השיפוטית של בית המשפט אשר בעצמו טיפל במקרה דנן, לפני כן, בחלק מן המחלוקות שהניעו את גלגלי החקיקה והוליכו לחקיקתו של החוק המתקן.

סיכומה של נקודה זו: התכלית ששימשה את המחוקק הייתה ראויה. לא היה מקום למסקנה כי העיצוב של האמצעים, שנבחרו כדי לטפל בתכלית שעמדה נגד עיני המחוקק, לא היה סביר או חרג "ממיתחם" התכליות והאמצעים הראויים. החלטה בדבר אי-התערבותו של בית המשפט איננה חייבת להיות מושתתת על אישרורו של פתרון אופטימלי אחד ויחיד. יכול שיהיו מספר פתרונות, שכל אחד מהם משרת תכלית ראויה.

_________________

* שם.

 

--- סוף עמוד  344 ---

פגיעה במידה שאינה עולה על הנדרש

.83רכיב זה של סעיף 8דן במידתיות (proportionality). הוא בוחן א מידת הפגיעה בזכות עומדת ביחס סביר לתכלית שעולה מדבר החקיקה (ראה גם פרופ' ז' סגל, "עילות העדר היחסיות במשפט (disproportionality) המינהלי" הפרקליט לט (תש"ן-נ"א) 507).

עמוד הקודם1...8788
89...316עמוד הבא