- זה המקום לשוב ולציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים, כאשר חלק הארי שלהם הועבר לבוררות בפני כב' הנשיאה בדימוס, השופטת גרסטל.
מדברי ב"כ הצדדים בדיון עלה כי, בין היתר, נדונות בפני כב' השופטת בדימוס גרסטל טענות אדלקום וזורלו כי זכות הסירוב הראשונה עומדת לבעלי המניות בחברה , כבר מכוח הקצאת אותם 40% ראשונים בדורי אנרגיה וכי יש לאפשר מימושה של זכות זו, גם כעת.
השילוב של טענות אדלקום בהליך זה בדבר הצורך לראות את כלל העברות/הקצות של קבוצת לוזון ודורי אנרגיה כמקשה אחת, והעובדה כי השאלה בדבר קיומה של הגבלה על העבירות ביחס לאותם 40%-50% ראשונים טרם הוכרעה במסגרת הבוררות, מחייבת משנה זהירות. עם זאת, אין בה כדי לגרוע מהצורך להכריע בטענות הצדדים כפי שהובאו בפני.
- בהינתן האמור לעיל, מצאתי לבחון את טענות הצדדים תוך מתן הדעת לשתי החלופות. דהיינו: -
האחת- מקום בו תתקבלנה טענות אדלקום בבוררות לעניין תקומתה של זכות הסירוב הראשונה בשל העברת/הקצאת המניות לאלומיי, או איזה מהן;
האחרת- מקום בו יידחו טענות אלו של אדלקום.
- נהיר כי מקום בו יימצא כי העברת/הקצאת מניות דורי אנרגיה לאלומיי כפופה לזכות הסירוב הראשונה של בעלי המניות, ממילא לא מתקיימים עוד תנאי הוראות סעיף 6.5.2.2, שכן כנגד אותו מימוש, תיוותר סוגיית שעבוד מניות דורי אנרגיה לטובת מחזיקי האג"ח, כפעולה בודדת, אשר היקפה אינו עולה כדי 51%.
- ואולם, גם מקום בו תדחנה טענות אדלקום לעניין תקומתה של זכות הסירוב הראשונה ביחס להקצאת/העברת המניות לאלומיי לבדן, לא מצאתי כי מתקיימים תנאי הוראות סעיף 6.5.2.2 וזאת מהטעמים המפורטים להלן.
- עיון בסעיף 6.5.2.2 מלמד כי הדגש בהעברת/הקצאת המניות הנקוב בו לא הופנה ל-"מעביר" (במקרה זה דורי אנרגיה) כי אם לנעבר.
בסעיף נקבע כי לצורך תקומתה של זכות הסירוב הראשונה, יש צורך כי הנעבר או כהגדרת הסעיף: "such third party" " יחזיק ב-51% מההון המונפק או באמצעי השליטה.
במקרה דנן, לכל היותר, מחזיקה אלומיי ב-50%, ואילו מחזיקי האג"ח שהינם לכאורה קבוצה לא מבוטלת של פרטים או גופים מוסדיים, מחזיקים, בפיזור בהיקף לא ידוע, אגרות חוב המובטחות (בין היתר) ביתרת המניות.
אין בנמצא גורם בודד אשר בעקבות אותה פעולה יחזיק למעלה מ-51% מההון או מאמצעי השליטה.